סְפּוֹנגָ'ה

מקור המילה: כנראה יוון העתיקה,  משם המשיכה לעמי אירופה, והתגלגלה לארצות דוברי ספרדית. (Sponja – Esponja - ספוג).

פועל יוצא: עושים ספונג'ה. אין דרך אחרת לומר את זה. אין שום הטייה לשונית אחרת.

יום מומלץ: יום שישי. להיצמד לסטריאוטיפ.

 

חתיכת היסטוריה:

הספונג'ה מייצגת היסטוריה של מעמדות.

בתחילת המאה ה-20 הביאו אותה יהודים שעלו לארץ מתורכיה, יוון, ספרד בולגריה וארצות הבלקן. הם דיברו בשפת הלאדינו שהיא "היידיש" של צאצאי מגורשי ספרד. רבים מהם נמנו על בני המעמד הגבוה בריכוזי הערים ירושלים ותל אביב, והחזיקו בבית עוזרת ערביה שניקתה את הבית עם סמרטוט סופג, "ספונג'ה".

כשבאו לכאן יהודים מאירופה בעליות הראשונות, הם דחקו את קודמיהם, השתלטו על היישוב העברי וכבשו גם את המעמד הגבוה. העוזרת שלהם היתה מישהי שהשתייכה לעדות "הספרדים" – שם קוד למזרחים המעטים שהיו ביישוב העברי.

אחרי קום המדינה הגיעו מאות אלפי עולים מכל הגלויות, אבל המזרחים נשארו בדרג הנמוך, ונשותיהם ובנותיהם הלכו לעשות ספונג'ה אצל הבורגנות הישראלית האשכנזית. המבוקשות ביותר היו התימניות שהיו ידועות בחריצותן.

אחר כך פרצה העלייה מחבר העמים, ואת הספונג'ה עשו הרוסיות והאוקראיניות, ואחר כך עלו לכאן האתיופיות שדחקו את קודמותיהן, עד שהגיעו חברות הניקיון והשתלטו על שוק הספונג'ה. אצלם אין מעמדות, יש רק שורה תחתונה של רווח כספי.