לוח שנה עברי/לועזי
סדר היום הישראלי מתנהל על פי שני לוחות שנה, ועוד אחד.
יש את לוח השנה המקובל בכל מקום על פני הגלובוס, שנקרא אצלנו "הלועזי" או "האזרחי". ויש את לוח השנה העברי. ביניהם משתלב איכשהו גם לוח השנה המוסלמי שמצליח להשחיל כמה תאריכים שחשוב לזכור.
על פניו, נראה כי הלוח העולמי, הגריגוריאני, הוא השולט והמוביל את סדר היום. קובע את מועדי הפגישות, האירועים היומיומיים וכל התכנונים לטווח ארוך - מחודש ינואר עד חודש דצמבר.
אז זהו...שלא.
הלוח המודפס שנמצא בכל בית, תלוי על המקרר, מונח על השולחן, ושוכן כיומן בתוך התיק - הלוח הזה, הנפוץ ביותר בישראל, יוצא לאור בתחילת השנה העברית. הוא משלב בתוכו גם את התאריך הלועזי אבל מתחיל בחודש תשרי ונגמר בחודש אלול. יש בו שנה אחת עברית מלאה, ושתי שנים לועזיות חלקיות שמתחילות בחודש ספטמבר של שנה אחת ומסתיימות באוגוסט של השנה הבאה אחריה.
ככה כבר למעלה מ-100 שנים – תושבי הארץ, היהודים, מתכננים בלוח האזרחי, ומציצים בלוח העברי, לראות "מתי יוצא החג", כדי לוודא שהכל יתנהל על פי התכנון, כולל חופשות וחגים שיש להם קשר לעונות השנה.
השיגרה הישראלית והלוח השנתי שלה מושפעים מעונות שנה - שנקבעות על ידי הטבע, ומעונות החגים שנקבעו לצרכי מסורת ופולחן. יש ביניהן קשר היסטורי ותודעתי, והקשר הזה מכתיב סדר יום. כך יש "חופשת קיץ של מערכת החינוך" או "מושב חורף של הכנסת" כך יש "לפני החגים" או "אחרי החגים", ולכל אחד מאלה - מאפיינים שונים ותאריכים שונים המשתנים משנה לשנה - בין העברי לאזרחי.
ראש השנה פותח את "עונת החגים" הארוכה של חודש תשרי העברי, חל באחד מימי חודש ספטמבר הלועזי - לפעמים באמצעו, לפעמים בסופו. ולפעמים גם בתחילת ספטמבר ממש, ימים ספורים אחרי שמערכת החינוך החזירה את התלמידים מהחופש הגדול.
בין שני הלוחות הראשיים משתרבב גם לוח השנה המוסלמי, שקובע את מועדי החגים של ערביי ישראל, המיעוט הגדול במדינה וברשות הפלסטינית שכנתנו. הם עובדים אצלנו, וסוחרים איתנו, ומספקים לנו שירותים. בגלל המעורבות שלהם המובנית בחיים השוטפים של ישראל, חופשותיהם וחגיהם משפיעים גם על מרקם החיים הכולל במדינה.
בניגוד לשני לוחות הראשיים, שנובעים ממסלול הירח אבל איכשהו נפגשים כל כמה שנים - הלוח המוסלמי נובע ממסלול השמש, והוא זז בכל שנה מחודש לחודש, ומטייל בין ארבע העונות.
הישראלים למדו לחיות עם השילוב הקלנדרי ולקיים איתו שיגרה רגילה. הראש שלהם עובד בסנכרון מלא בין הלוחות, וכל אחד יודע פחות או יותר מה קורה ומתי. זה חלק מהישראליות, הרשמית והלא-רשמית, שמתניידת בין הזמנים בתחומים שונים של החיים.
כך למשל:
ילד ישראלי יהודי נולד בשני תאריכים - בתאריך הלועזי ובתאריך העברי. שניהם יצוינו בתעודת הזהות שלו, ושניהם ילוו אותו לאורך חייו, ואחרי מותו.
הלוח הלועזי יקבע מתי עליו להגיש דו"ח למס הכנסה ולמע"מ, ויופיע על גבי הצג של המחשב והטלפון, ובשאלון מועמדות עבודה ובטפסים רשמיים של המדינה.
הלוח העברי יהיה השנתון שילווה אותו לגן ולבית הספר ויגייס אותו לצבא.
משכורתו תשולם בתחילת החודש הלועזי והחג יקבל את פניו בא` בתשרי או י"ד בניסן.
הוא ייצא לפנסיה בלועזי וימות בעברי (אם הוא רוצה שיאמרו עליו קדיש).
מתחילת שנות 2000, כשהמחשבים והאינטרנט השתלטו על חיינו, הולך ונעלם הלוח המודפס, והישראלים מתחברים אל הלועזי יותר מהעברי. בלוח השנה המובנה במחשב או בטלפון, הלועזי שולט והוא משלב בתוכו גם את מועדי החגים היהודיים.
הקנאים למסורת העברית, בעיקר במגזרים הדתיים על כל פלגיה וזרמיהם, עוד לא ממהרים לוותר על התאריכים העבריים. שם יש עוד רבים שממשיכים לציין תאריך עברי בלבד, ולכתוב צ'ק עם תאריך עברי. אבל גם הצ'קים עומדים להיעלם מן העולם, וההעברות הכספיות יהיו בתאריך לועזי בלבד.
סיבה למסיבה: ט"ו באב. ולנטיין דיי.
שלושה ימי מנוחה: שישי, שבת, ראשון.
נפגשים מעת לעת בלוח השנה: חנוכה וכריסמס.
תאריך עברי מהודר: תוספת ה` לשנה העברית - ה`תשס"ח.
תוספת למגזר החרדי: אלפיים עשרים ושלוש למניינם. (כאילו...שלהם...לא שלנו)
מושגים מהלוח העברי: לא כל יום פורים. אחד באפריל. פרצוף תשעה באב.
שיר לוח: "שנים עשר ירחים" של נעמי שמר.
חתיכות היסטוריה
את לוח השנה האזרחי הביאו לארץ ישראל, האנגלים שכבשו את הארץ בתחילת המאה ה-20. הם הזיזו הצידה את לוח השנה המוסלמי שהיה נהוג כאן בתקופת שלטון התורכים והנהיגו את הלוח המקובל בכל רחבי הממלכה ובעולם המערבי.
הלוח התבסס ואי אפשר היה להזיזו גם אחרי שהבריטים הסתלקו וקמה מדינה עברית. מייסדי המדינה קבעו את התאריך העברי על תקן של מורשת וסמל. בקטנה. לא יותר מדי בולט ולא מפריע לסנכרון של סדר היום שלנו עם שאר מדינות העולם.
במהלך השנים היו מי שניסו לבטל לגמרי את הזיקה לתאריך הלועזי ומנגד היו כאלה שדרשו לקבוע אותו בכל תחומי החיים. אבל החיים חזקים יותר מכל השתדלנים למיניהם, ולנו נותר מיקס משונה, ישראלי כל כך, יהודי כל כך, שאין כמוהו בשום מדינה אחרת בעולם.
עוד חתיכות היסטוריה:
* עד קום המדינה היתה נהוגה ביישוב העברי "שנת שכירויות" מיוחדת לנכסי נדל"ן, דירות וחנויות, שריד לתקופת שלטון התורכים. שוכרים ומשכירי נכסים ערכו חוזי שכירות שהחל בחודש ה"מוּחָרָם", הראשון בין חודשי הלוח המוסלמי.
עוד על המוחרם בבלוג הספרנים של הספריה הלאומית.
*עד 1987 היתה נהוגה בישראל שנת כספים שהחלה ב-1 באפריל והסתיימה ב-31 במרץ. כל ענייני הכספים, כולל תקציב המדינה, מאזני חברות ודוחות השנתיים למס הכנסה נמשכו בין החודשים האלה.
זהו חלק מפרויקט "כמוסת זמן ישראל 1948-2023".
מה היא כמוסת הזמן ?
לקט נבחר של 75 תמונות מצב ישראליות כאלה שהיו ועדיין כאן איתנו. כל אחת מהן שווה הגדרה מעודכנת עם כמה מילות הסבר יחד עם טיפ טיפה היסטוריה. ככה בקטנה - וכולן יחד נכנסות לתוך כמוסת הזמן וירטואלית שתישאר באוויר למען הדורות הבאים.
אפשר לראות מה נכנס אליה בהקלקה על הכמוסה.