כוס קפה
שתיה לכל מצב ישראלי.
בבוקר לפני העבודה. בצבא אחרי האימון. בפגישת עסקים. באירוח ביתי. בדייט. בפגישה אינטימית - לפני או אחרי.
שחור או נס. עם חלב רגיל או חלב סויה. עם עוגה או עוגיה. עם סוכר או סוכרזית.
הקפה מעורר, מקדם עניינים, מסדר את המחשבות, מתלווה לעישון, מחייה, ממכר. הוא קל להכנה. יש לו חסידים וגם שונאים, אבל הוא שורה הכרחית בתפריט.
כל מה שעושה היין לצרפתים, הבירה לאנגלים, והוודקה לרוסים - עושה לנו, הישראלים, קפה של עלית ואוסם, של לנדוור ולוואצה, איליי וטסטר צ`ויס וג'ייקובס. יש אספרסו, ויש הפוך, ויש לָאטֶה, ויש קפה פילטר, ויש נס-קפה, ובוץ וטורקי וברזילאי וגרגרים עשויים קאראט - הכל תלוי בהרגלים ובסטייל.
הקפה הוא חלק מתהליך התבגרות של ישראלים רבים, בעיקר מהמין הזכרי.
ילדים ובני נוער עוד לא מתחברים כל כך למשקה הכהה, שאין בו שום דבר מלהיב או מפתה. החיבור הרציני עם הקפה הישראלי מתחיל בצה"ל. שם נתקלים בו החיילים בארוחות ובהפסקות מאימונים. הקפה הצבאי מגיע בדרך כלל בשני צורותיו הבסיסיות – שחור (בוץ) או נמס עם חלב. ורק בעשור האחרון התחילו למקם מכונות קפה במחנות צבאיים.
אחרי השחרור, כשהמשוחרר כבר גבר גבר, שספג את טעם הקפה, יגביר את קצב השתייה וימצא את הדרך המתאימה בה יגישו לו או יכין לעצמו – בכוס קטנה או כוס גדולה, שילוו אותו גם כשימצא עבודה ויקים משפחה. אם יהיה לו קצת זמן פנוי, וירצה להרחיב אופקים - יוכל למצוא את עצמו צולל לעולם המופלא של הקפה, הכנתו ושתייתו. הוא יפגוש אניני טעם, מבינים ומקצוענים שיידעו להסביר לו איך משפיעה זרימת המים על טעם הקפה, ומה סוד קיסמו של הקפה האתיופי.
אצל נשים ישראליות, המסלול דומה רק בעוצמה נמוכה יותר. הן בררניות ויכולות להעדיף תה, מיץ טבעי או משקה צמחים. בתקופות הנקה והיריון ממילא הן מוגבלות לכוס קפה אחת ביום, וכך נפתח עוד פער בינן לבין גברים.
וכשהוא נפגש איתה והם מקימים יחד משפחה, מכונת הקפה תהיה חלק בלתי נפרד מהאיזור הביתי.
הקפה הוא אייטם תקשורתי נפוץ בישראל.
מפעם לפעם מתפרסמים מחקרים שקובעים נחרצות כי הקפה מזיק לבריאות כמו גם מחקרים שקובעים באופן מדעי כי הקפה מצוין לבריאות. תלוי מי מממן את המחקרים ומי מייצג את הקפה באייטם המדובר - האם אלו יצרנים ויבואנים של קפה או של משקה מתחרה, כמו תה, או שהם בכלל חסידים של מיצי פירות ותזונה טבעית.
כך או כך, הקפה תמיד על הפרק - על השיש או בארון, בכוס או בצנצנת, בשקית או במכונה. בבתי קפה ובמכונות קפה ובפינת קפה במטבחון או במטבח.
בקשה: אפשר בבקשה פעמיים נס ? בשבילי הפוך בכוס גדולה.
הגשה : כמה סוכר ?
הצעה: אולי תבואו לקפה ?
אופטימיות משכנעת: מקסימום שתינו קפה ביחד.
קריאה לעזרה: אני חייבת עכשיו כוס קפה לפני שאני מתמוטטת.
בגששית: רוצה איזה טורקי קטן ?
קטע: קפה עם הסיגריה שאחרי.
נוסטלגיה: קפה בפינג'אן.
מילואים: פק"ל קפה וגזייה.
סיסמא מיתולוגית: העם החליט קפה עלית.
חתיכות היסטוריה :
הקפה שזור עם ההיסטוריה של הישראלים מתחילת ההתיישבות היהודית בארץ ישראל במאה ה-20.
הוא השתלב במרחב הים תיכוני שבו הקפה השחור הוא נחלת הכלל וחלק משגרת יומם של הערבים תושבי הארץ, המדינות השכנות והמרחב כולו.
גם העולים החדשים מאירופה הכירו את המשקה, מהערים הגדולות במדינות שמהן באו – ורשה, וינה, ברלין. שם כבר היו בתי קפה להמונים. יזמים זריזים ובעלי הממון ביישוב העברי פתחו בתי קפה שאירחו את המתיישבים החדשים, והיו מוקד ישיבה של אנשי הבוהמה.
בתקופת המחתרות שלחמו נגד השלטון הבריטי, היה הקפה השחור חלק מההווי של הלוחמים. הם הכינו ושתו אותו מסיר פינג'אן ביושבם סביב למדורה, באחווה גברית, ואחרי המלחמה סיפרו צ'יזבאטים בזמן שהוא הורתח ונמזג. יפה ירקוני שרה על כך את אחד השירים המפורסמים שלה - שיר הפינג'אן.
בשנותיה הראשונות של המדינה, בתקופת הצנע, נעלם הקפה הרגיל מהשולחן הביתי ובמקומו שתו הישראלים תחליף שהופק מצמח העולש, ונקרא ציקוריה.
לאחר שהסתיימו גזרות הצנע שב הקפה לבתים, ובקצב מוגבר, וכבש את הישראלים - אלה שהתרגלו לשחור, חזרו אל הבוץ המסורתי, ואלה שנשאו עיניים לעולם הגדול קיבלו בהתלהבות את הקפה הנמס שהכנתו קלה יותר.
בשלהי שנות ה-50 החלה חברת הקפה גדולה, עלית, לייצר בעצמה קפה נמס באבקה ובקופסאות פח קטנות או גדולות. אבקת הקפה שלטה בשוק עד שאיבדה את הבכורה לקפה המגורען שהגיע בשלל צורות וטעמים.
זהו חלק מפרויקט "כמוסת זמן ישראל 1948-2023".
מה היא כמוסת הזמן ?
לקט נבחר של 75 תמונות מצב ישראליות כאלה שהיו ועדיין כאן איתנו. כל אחת מהן שווה הגדרה מעודכנת עם כמה מילות הסבר יחד עם טיפ טיפה היסטוריה. ככה בקטנה - וכולן יחד נכנסות לתוך כמוסת זמן וירטואלית שתישאר באוויר למען הדורות הבאים.
אפשר לראות מה נכנס אליה בהקלקה על הכמוסה.
