בחור טוב / בחורה טובה
בחור טוב הוא תואר גג למי שאי אפשר להעניק לו יותר.
זה המקסימום וגם המינימום.
בחור טוב לא יכול להיות חתיך הורס, וגם לא בן של עשירים. הוא לא חְנוּן ולא ערס, לא צועק יותר מדי והוא לא קוּל יותר מדי, אין לו הברקות מיוחדות ואין לו יציאות בלתי צפויות. הוא יושב בשורה השלישית באמצע, עומד בתור בלי להתלונן. בכיתה לא מצביע ועונה רק כשהמורה שואלת שאלות. בצבא ימלא את כל הפקודות בלי לחרוג ובלי להגדיל ראש, באוניברסיטה ישלים תואר ראשון וימצא עבודה. לפעמים מחייך בלי לחשוף שיניים, לפעמים מתעצבן בווליום נמוך, לפעמים עוזר לאשה זקנה לעבור את הכביש, לפעמים שר במקלחת.
בחור טוב לא נמצא בזמן הנכון במקום הנכון אבל הוא מועיל יותר ממה שהוא מזיק, ויש לו חברה או אשה שהיא בחורה טובה.
בחורה טובה היא לא חתיכה, לא פוטוגנית, לא אסרטיבית, לא סקסית, לא דעתנית. היא בסדר כזה. נחמדה. מסודרת. הבת של השכן. כאילו...מה עוד אפשר להגיד עליה ? אמא שלה החדירה לה לראש שהיא צריכה למצוא בחור טוב, והיא מצאה.
יחד איתו יקנו בית עם משכנתא, יקימו משפחה עם שלושה או ארבעה ילדים שיגדלו ויהיו גם הם בחורים טובים כאלה.
היו ימים אחרים, שהבחור הטוב היה "העידית שבחבורה", והוא מצא את הבחורה הכי טובה, הטובים הלכו לטייס והטובות לטייסים. אבל בימים ההם עוד לא ידעו מה זה מולטיטסקינג או סופרוומן.
השיח הישראלי החדש כבר לא מתפשר על פחות מהטוֹפּ שבטוֹפּ. יש מצויינות בחינוך, קריירה בעסקים, רגישות וספונטניות, כריזמה ואינטיליגנציה רגשית.
כל החלומות כבר המריאו, ומי שנשאר בחור טוב, יכול להסתפק בבחורה טובה.
בחור טוב משודרג: בחור זהב.
פחות מבחורה טובה: בחורה טובה...אבל...
מעלה שהיא חיסרון: "בחור טוב אבל לא בבית ספרנו".
חתיכות היסטוריה:
עד המאה ה-20, "בחור טוב" היה חלומה של נערה יהודיה בגלות.
בעצם, לא כל כך שלה כמו של אבא שלה - אם הוא היה גביר עשיר ובעל ממון. השדכנים שעסקו בזיווג חתנים וכלות ידעו כי אבא כזה מחפש לבִתוֹ אברך צנוע וישר, למדן בעל מידות, בעל מוסר גבוה – חתן שאפשר להתגאות בו ויביא כבוד למשפחה.
בתקופת המנדט הבריטי, הבחורים הטובים והבחורות הטובות של היישוב העברי היו חלוצים שהועילו לחברה, פרודוקטיביים ונאמנים לקודים של התנועה הציונית. הם היו עלם ועלמה שהשלימו אחד את השנייה, ושניהם - הדור הבא של העם היהודי השב מהגלות וזוקף קומתו.
בשיר המפורסם: "שם שועלים יש" של קדיש סילמן יש דיאלוג בין בחור ובחורה – היא עלמת חן תמימה וחולמנית ומלאת תהיות, והוא הבחור הטוב, החביב שלה, האביר שיעשה למענה הכל.
אחרי הקמת המדינה הבחורים הטובים והבחורות הטובות היו מיטב הנוער, שלמדו י"ב כיתות הלכו לתנועות הנוער, ושירתו ביחידות קרביות. מספרם הלך וגדל עד שהסתננו אליו גם בחורים ובחורות לא כל כך טובים, עם שיער ארוך ומכנסיים מתרחבים.
בשנות ה-60 הבחורים הטובים באמת, עלו בדרגה כשחיל האוויר יצא במסע פרסום שנשא את הכותרת "הטובים לטָיִס". הסיסמא סייעה לקבע את דימויו של חיל האוויר כמקום שבו מושלים האיכות והמצוינות. והמשורר הוסיף ואמר: "הטובים הולכים לטייס והטובות לטייסים".
מעמדו של הבחור הטוב, זה שאינו טייס, הלך ונשחק.
כשעלה לשלטון מנחם בגין, ראש הממשלה, הוא החמיא למאבטחים שלו, אנשי היחידה לאבטחת אישים, וכינה אותם "הבחורים המצוינים" – כינוי שדבק בכל אנשי ה"שושו" למיניהם, מסיירת מטכ"ל וצפונה, והותיר את הבחורים הטובים מאחור.
וזהו.
בשנות ה-2000 נדרשו הבחורים והבחורות להשיג תואר אקדמי, לשרת שירות משמעותי בצבא, לטפח את המראה שלהם, להתלבש לפי צו האופנה, להיות "מלח הארץ".
ומי שלא – נשאר בחור טוב או בחורה טובה.
זהו חלק מפרויקט "כמוסת זמן ישראל 1948-2023".
מה היא כמוסת הזמן ?
לקט נבחר של 75 תמונות מצב ישראליות כאלה שהיו ועדיין כאן איתנו. כל אחת מהן שווה הגדרה מעודכנת עם כמה מילות הסבר יחד עם טיפ טיפה היסטוריה. ככה בקטנה - וכולן יחד נכנסות לתוך כמוסת הזמן וירטואלית שתישאר באוויר למען הדורות הבאים.
אפשר לראות מה נכנס אליה בהקלקה על הכמוסה.
