ירושלים של זהב
שיר ישראלי פופולארי ומוּכָּר ברמה לאומית.
יש בו שילוב מנצח של מילים ולחן, עיבוד ושירה - עטופים בחתיכת היסטוריה דרמטית, ומוגשים באריזה כובשת לב של כל ישראלי.
למרות שנכתב והולחן כ-20 שנה לאחר הקמת המדינה, "ירושלים של זהב" הוא סוג של המנון ישראלי. שיר מרטיט לבבות יהודים מכל העדות והזרמים, בארץ וגם בעולם. בינתיים, הוא משמש כסְגָן של "התקווה", וממלא מקומו במקרים רבים בהם ההמנון הלאומי לא משתתף.
איך השיר נהיה כזה ?
"ירושלים של זהב" עשוי מחומרים שמהם מכינים מותג לאומי מצליח: כריזמה מילולית עם ביטויים שנשלפו ממאגר הכתובים היהודי, ולחן קליט וזורם בשירת המונים. המילים והלחן חוברו על ידי הקיבוצניקית נעמי שמר, מקיבוץ כנרת, שידעה לפרוט על מיתרי הלב הישראלי בעשורים הראשונים של המדינה.
לכל אלה יש להוסיף את השמעת הבכורה של השיר בתִזמוּן המתאים: ימים אחדים לפני מלחמת ששת הימים, רגע לפני שיתחולל המהפך שישנה את המציאות בירושלים, בישראל, ובמזרח התיכון כולו.
תקציר היסטורי
"ירושלים של זהב" הופיע בזמן הנכון במקום הנכון בתזמון ממש פלאי. כאילו בהזמנה של מחלקת ההיסטוריה - חודש מאי 1967, העיר ירושלים עדיין חצויה ובליבה חומה, שמפרידה בין חלקה המערבי, הנמצא בריבונות מדינת ישראל, לבין חלקה המזרחי שנמצא אז בריבונות ממלכת ירדן.
באולם "בנייני האומה", השוכן בחלק הישראלי. מתקיים אירוע תרבותי חשוב, כמעט לאומי, שנקרא: פסטיבל הזמר והפזמון הישראלי. במסגרתו, התחרו 12 שירים ומבצעיהם על שלושת המקומות הראשונים שיבטיחו להם הכרה לאומית בתרבות הישראלית.
השיר של נעמי שמר לא השתתף בתחרות. הוא נכתב מראש להשמעה בחלק השני של הפסטיבל, חלק אמנותי, סוג של אתנחתא - בה מופיעים זמרים בזמן שנספרים קולות המצביעים באולם לשירים שהתמודדו בתחרות.
ראש העיר ירושלים, המארחת את הפסטיבל, ביקש שיהיה שיר אחד לפחות על העיר שעמד בראשה. שמר קיבלה את הבקשה, וכתבה שיר געגועים לעיר שהיתה פעם מלאת הוד, ובנסיבות הקיימות אז, נותרו רק שרידים של תפארתה. המילים והלחן הנוגה כמו תפילה לימים טובים יותר.
לביצוע השיר נבחרה שולי נתן - זמרת צעירה ואלמונית למדי. היא עלתה לבמה עם גיטרה וקול פעמונים, ושרה בלי תזמורת ובלי מלווים. רק היא וירושלים של זהב.
מיד עם השמעתו, השיר נקלט היטב באזני הקהל, שעמד על רגליו וכיבד את הזמרת בתשואות סוערות. כבר שם בהופעת הבכורה שלו, יכלו אלפי הצופים באולם לזמזם יחד עם הזמרת את הפזמון החוזר, כאילו הם מכירים את המילים והלחן. כאילו שמעו אותו כבר פעם. כאילו נכתבו לשירת רבים נרגשת.
שבועות ספורים לאחר מכן, בתום מלחמת ששת הימים, צה"ל החזיר לישראלים את הכותל המערבי ואת כל חלקי העיר המזרחית. העיר ירושלים עלתה לראש שמחתנו - שני חלקיה אוחדו לאחד, וכל אתריה ההיסטוריים והמקודשים חזרו להיות נגישים ליהודי הארץ והעולם.
מיד אחרי המלחמה, כשהשיר כבר היה נחלת ההמונים, נעמי שמר עדכנה את מילותיו, הוסיפה להן עוד בית, ובו משפטים אופטימיים שמנציחים את חזרתה של העיר לחיק העם היהודי. השינויים המתבקשים הוסיפו לו מימד היסטורי, השיר היה חלק מהאופוריה ואלבומי הניצחון, והבטיח את מקומו בפנתיאון הישראלי.
מאז ובמשך שישה עשורים הוא מככב בצמרת מצעד הפזמונים העבריים של כל השנים, נלווה לאירועים לאומיים בארץ ובעולם והספיק לצבור שלל תארים, וביניהם: האלבום הישראלי הנמכר ביותר, השיר העברי המקורי הנפוץ ביותר בעולם, והמתורגם להכי הרבה שפות.
במשך השנים נשמעו קריאות להחלפת ההמנון הלאומי, ולהצבת ירושלים של זהב בראש, אבל זה לא הולך לקרות בעתיד הנראה לעין. כי עם כל הכבוד, "התקווה" ותיק ממנו בהרבה, יצוק על יסודות הבניין של המדינה והוא חלק ממנה כמו מגילת העצמאות, הכותל, והכנסת.
ירושלים של זהב
הגירסה המקורית - 1967
ירושלים של זהב
הגירסה המוכרת
אירוניה היסטורית
כמו המנון "התקווה", גם ירושלים של זהב לא ממש מקורי, וכולל סוג של הפרת זכויות יוצרים, וכמוהו מעורר ויכוחים בהקשר פוליטי - שניהם עוסקים בקונצנזוס יהודי במדינה שבה יש גם מיעוט בולט של הלאום הערבי.
שיא האירוניה:
בתמונות ובסרטים, הביטוי "ירושלים של זהב" נלווה לתמונות הקלאסיות של העיר המצולמות בגוונים זהובים, ובהן בולטת במיוחד הכיפה המוזהבת של "מסגד עומר" על הר הבית המקודש ליהודים ולמוסלמים.
כך, השיר הזה היהודי כל כך, הלאומי כל כך - נצמד לאחד הסמלים הבולטים ביותר של הערבים המוסלמים בירושלים, ושניהם יחד, התמונה עם הקול, יכולים לשמש רקע סמלי לסכסוך היהודי/ערבי בארץ ישראל.
זהו חלק מפרויקט "כמוסת זמן ישראל 1948-2023".
מה היא כמוסת הזמן ?
לקט נבחר של 75 תמונות מצב ישראליות כאלה שהיו ועדיין כאן איתנו. כל אחת מהן שווה הגדרה מעודכנת עם כמה מילות הסבר יחד עם טיפ טיפה היסטוריה. ככה בקטנה - וכולן יחד נכנסות לתוך כמוסת זמן וירטואלית שתישאר באוויר למען הדורות הבאים.
אפשר לראות מה נכנס אליה בהקלקה על הכמוסה.
