מלחמת ששת הימים ב-1967, שינתה את הכללים, והחוצפה הרימה ראש.

הניצחון המפואר במלחמה זקף את קומת הישראלי, היהודי החדש, שהוכיח לעולם שאינו עוד חלש ומסכן, כזה שאפשר להאשימו בכל דבר. צבאו הקטן, זריז ומוחכם גבר על שלושה צבאות של מדינות גדולות ממנו בהרבה. ממש דוד וגליית. רוגטקה מול שריון.

מיתוס הצבר העשוי ללא חת קיבל הוכחה בשטח, וגיבוריו כבר לא היו אלמונים. אלבומי הניצחון מלאו בתמונותיהם ובהגיגי ליבם. בראש מצעד הגיבורים עמדו הגנרלים שהביאו את הניצחון ומעליהם הגיבור מס' 1 – משה דיין. העולם כולו התבונן בו ובישראלים בהערצה ובכבוד.

הרושם העולמי ניפח לישראלים את האגו, והם רצו להוכיח שהם טובים בכל תחום, לא רק במלחמות - גם בכלכלה, במוסיקה, ובכל תחום אחר בחיים.

זו היתה העת לשווק מוצרים ישראלים שירכבו על המוניטין החדש.

קצת אחרי המלחמה והניצחון, יצא לשוק העולמי בושם גברי חדש שנשא את השם "חוצפה". שם שנקלט היטב בעולם, ויכול היה להביע משמעות חדשה למילה הטעונה כל כך. בהפוך על הפוך.