החוט הזה הוא חוט העירוב – סוג של גדר וירטואלית המסייעת לנו, כך על פי ההלכה היהודית, לשמור על השבת. אמנם רוב תושבי ישראל אינם שומרים שבת, אבל הממסד הדתי מקים את הגדר ומתחזק אותה עבור אלה שרוצים לשמור. מפקח על שרשרת חוטי העירוב, ודואג שלא יקרעו. 

מה הרעיון ? איך זה עובד ?

גדר ההפרדה הווירטואלית, תוחמת את האזור המסומן על ידו ויוצרת, כאילו, חצר אחת גדולה.

רק אם היא קיימת, יהודי דתי רשאי לטלטל בשבת את החפצים הבסיסיים אותם הוא נושא עימו, כמו: מפתח, שרשרת, עגלה של תינוק, ואפילו הטלית והסידור אותם הוא לוקח לבית הכנסת.

בלי חוט העירוב - אסור ליהודי לטלטל חפצים כאלה. בתנאי, כמובן, שהוא מקפיד על שמירת שבת על פי ההלכה היהודית.
חילונים אתאיסטים יגדירו את זה בשלל תארים מזלזלים: עבודה בעיניים, הונאה עצמית, ישראבלוף.

בתגובה, ינידו הדתיים את ראשם בביטול, ואולי אפילו ברחמים, ויאמרו להם: "העירוב מלווה את העם היהודי כבר 2000 שנה. ויותר מששמרו ישראל את השבת - השבת שמרה עליהם". 

​

הגדר הזאת, הנקראת: עירוב, מהווה חלק בלתי נפרד מהנוף הישראלי – ממטולה ועד אילת.  ישראלים רבים, חילונים תושבי הארץ, בכלל לא מודעים לקיומה. רק מי שבסוד העניינים הדתיים ומתמצא בענייני שבת יכול להבין, כמו למשל: הרב המקומי או המועצה הדתית. הם אחראים על הקמת העירוב ותפעולו השוטף.

חוץ מהם, יש אתרי אינטרנט וקבוצות וואטסאפ של אנשים שאיכפת להם מהחוט הסובב אותם. אלה יוצאים לבדוק אותו מדי פעם ודואגים שלא ייקרע במזג אוויר סוער, או על ידי חילוני זועם ואלים שלא אוהב עניינים דתיים, ורוצה לפגוע בשומרי השבת.