top of page

קופת חולים

מקום שבו מקבלים שירותים רפואיים יומיומיים.

מושג שהוא חלק בלתי נפרד מחייהם של כל אזרחי ישראל, בכל המגזרים ובכל שכבות האוכלוסייה ללא הבדל גזע, מין או דת. אין ישראלי או ישראלית שלא מבקרים בקופת חולים. אחת לכמה חודשים או אחת לכמה שנים  - תלוי במצב הבריאות שלהם, ובאופן שבו הם מקדישים לה זמן ומחשבה.

 

הילד משתעל ? הולכים לרופא ילדים בקופת חולים.

צריך זריקה ? חבישת יד ? נכנסים אל האחות של קופת חולים.

בדיקות דם ? צילום רנטגן ? יש מעבדה של קופת חולים.

היד נשברה ? רופא אורטופד בקופת חולים יגבס אותך, לבד או עם האחות.

רוצים אישור מחלה כדי להבריז מהעבודה ? מקבלים מרופא המשפחה בקופת חולים.

ואם המצב קשה וצריכים להתאשפז בבית חולים – עוברים דרך קופת חולים, כדי לקבל התחייבות של הקופה לכיסוי התשלום עבור האשפוז.

קופת חולים ישראל.jpg

מאד פשוט ומאד קל.

עד כדי כך שזה נראה מובן מאליו - מקבלים את השירות הנדרש, ולא מקדישים אפילו שנייה למחשבה כי אלה שירותי בריאות הכי מתקדמים שיכולים להיות, שירותים שכמותם אין בהרבה מאד מדינות בעולם.

נכון, זה לא בחינם. אנחנו הישראלים משלמים עבור "ביטוח בריאות" סכום כסף קבוע בכל חודש, במסגרת ה"ביטוח הלאומי", ולא תמיד ההשקעה המצטברת מכסה את השירות שקיבלנו.

ונכון, לפעמים יש בירוקרטיה בקבלת השירות – להזמין תור לרופא, לאחות לצילום רנטגן או M.R.I, להמתין דקות ארוכות עד שנכנסים לטיפול, להתעסק עם ניירת וטלפונים.

אבל

בסופו של דבר מדובר ביקר לנו מכל: הבריאות. לפעמים זה עניין של איכות חיים, לפעמים עניין של חיים ומוות. ובכלל, עצם הידיעה שיש קופת חולים, ואם מרגישים לא טוב באופן חריג אפשר ללכת ולקבל בחינם טיפול מהיר – תורמת לשלווה נפשית של הבנאדם.

 

המושג "קופת חולים" הוא שם נרדף לשירותי בריאות זמינים אבל מאחורי צמד המילים עומדים ארבעה ארגונים שונים, בעלי עוצמה, שמספקים את כל שירותי הבריאות למי שמשלם להם תשלום חודשי קבוע.

האזרח הקטן לא ממש מתמצא במסגרת הכללית והארגונית, ואיך זה עובד. הוא מכיר את המושג - מיום שנולד ועד יום מותו הוא רשום כחבר באחת מהקופות ומגיע אל אחד מהסניפים שלה כדי לקבל את השירות כשהוא מרגיש צורך.

הסניף  עצמו יכול להיות קומה שלמה בבניין משרדים מפואר עם הרבה חדרים ודלפקי שירות או יכול להיות מבנה קטן עם חדרים ייעודיים - תלוי באזור בו נמצא הסניף וכמה אנשים נזקקים לשירותיו. אפילו בקיבוץ או בכפר קטן עם כמה מאות משפחות יש מבנה ייעודי עם חדר או שניים, ובחוץ מתנוסס השלט: "מרפאה", שהיא בעצם סניף של אחד מארגוני קופות החולים.

 

שירותי הבריאות של ישראל נחשבים למתקדמים בעולם, ולהישג הזה הגענו בזכות הרעיון של "קופת חולים" שקיים כאן למעלה מ-100 שנים, ומבוסס על ביטוח רפואי למי שמשלם עבורו. הרעיון השתכלל עם השנים וקיבל חותמת סופית עם חקיקת "חוק ביטוח בריאות ממלכתי" – שלא משאיר אף אזרח ישראלי ללא קבלת שירות בריאות מכל סוג שהוא.

קופת חולים 1.jpg

מושגים הקשורים לקופת חולים ונפוצים בישראל:


טופס 17 – הטופס הבירוקרטי הכי מפורסם בישראל. היום הוא נקרא פשוט "התחייבות", וזה בדיוק מה שהוא: התחייבות של קופת החולים לשלם עבורך אשפוז בבית החולים, או טיפול מקצועי ייחודי שאין בסניפים של קופת חולים, כמו: MRI, בדיקות לב, ועוד. מי שמגיע לטיפול בלי טופס שבע עשרה, לא יתקבל או שיצטרך לשלם מכיסו הרבה מאד כסף.
 

ביטוח משלים – מסלול התקשרות של קופות החולים עם החברים בו. המסלול מאפשר קבלת שירותים נוספים מעבר לשירותים הרגילים. בתשלום חודשי נוסף, כמובן.
 

סל בריאות – רפואה יקרה במימון המדינה.

קופות החולים מחויבות להעניק סל של שירותים בסיסיים. הן לא יכולות לממן תרופות ושירותים יקרים במיוחד. כאן נכנסת המדינה, וקובעת סל מורחב יותר לשירותים שהיא משלמת עבורם לקופות חולים, כדי שיוכלו להעניק אותו למי שנזקק.
 

שר"פ (שרות רפואי פרטי) - מסלול עוקף קופות חולים. מיועד לאנשי העשירון העליון שמוותרים על טופס 17 ומוכנים לשלם עבור טיפול ואשפוז ברמה של ביזנס קלאס.

קופת חולים 2.png

חתיכות היסטוריה

 

קופות חולים ראשונות בארץ ישראל קמו בתחילת המאה ה-20.

הקימו אותן ראשי ארגוני העובדים, שהעתיקו את המודל ממדינות באירופה. לכל ארגון היה מערך של רופאים ואחיות שסיפקו שירותי בריאות על פי הרעיון של ביטוח – כל חבר שילם פרמיה חודשית ("דמי חבר"), וביחד מימנו את עלות המערך הרפואי. קראו לזה "ערבות הדדית" – קוּפָּה משותפת לכל העובדים שערבים זה לזה. אחד חולה יותר, אחד פחות...הקופה משלמת כל מה שצריך. וכדי שיהיה מספיק כסף בקופה, חויבו כל העובדים לשלם את דמי החבר החודשיים.

במהלך השנים התמזגו ארגוני העובדים לארגון אחד גדול: הסתדרות העובדים בארץ ישראל, ובשמו המקוצר: ההסתדרות. גם המערכים הרפואיים התמזגו, והיו ל"קופת חולים כללית" בשליטת ההסתדרות.

רעיון "קופת חולים" לכולם, השתלב עם עקרונות השיתוף הסוציאליסטיים שהתפתחו ביישוב העברי. הוא היה לאחד מסמליו, הוכיח את עצמו בהצלחה לאורך השנים, והשפעתו ניכרת עד ימינו אלה. הוא הבסיס עליו הוקמה מערכת הבריאות של מדינת ישראל.

 

כשהוקמה המדינה ב-1948 היתה ההסתדרות גוף דומיננטי וכל יכול. היא צברה השפעה בכל תחומי הכלכלה, החזיקה נכסים רבים, השפיעה על מדיניות הממשלה והיתה שותפה בכל ההחלטות החשובות שקבעו את גורל המשק הישראלי.

מי שרצה להיות חבר הסתדרות חויב להיות גם חבר בקופת החולים שלה. וגם ההיפך: מי שרצה לקבל שירותי בריאות של קופת חולים, היה חייב להיות חבר הסתדרות ולשלם לה דמי חבר. כך למעשה היתה הקוּפָּה - סָפָּק שירותי הבריאות של רוב אזרחי המדינה.

היו עוד כמה קופות קטנות, אבל אף אחת מהן לא יכלה להתחרות בגדולה מכולן.

קופת חולים של ההסתדרות פרשה סניפים והגיעה לכל פינה בארץ. רופאיה ואחיותיה שירתו את העשירים והעניים, את העירוניים והכפריים, את העולים החדשים ואת הוותיקים, את דיירי השיכונים ואת שוכני המעברות.

קופת חולים במעברה.jpg

מרפאה של קופת חולים במעברה בשנות ה-50.

ב-1977 התחלף השלטון בישראל, וכל הקלפים על שולחן הבריאות התערבבו.

ההגמוניה הסוציאליסטית השלטת, הוזזה הצידה, וההסתדרות איבדה את כוחה. קופות החולים הקטנות צברו חברים חדשים והרבה כוח, אבל "הכללית" עם מיליוני החברים בה נותרה פעילה ודומיננטית. במהלך השנים הופרדו דמי החבר של ההסתדרות מהתשלום החודשי לקופת חולים, עד שהשתיים התנתקו לגמרי, והכללית 

התחרות בין הקופות הובילה למצוינות במערך שירותי הבריאות בישראל. כל קופה הציעה שירותים איכותיים - החל מקיצור זמן העמידה בתור ועד לקשרים מיידיים בין רופא-חולה.

ב-1995 נחקק "חוק ביטוח בריאות ממלכתי" שהתבסס על המצב הקיים, והעביר את מערך הבריאות לשלב מתקדם יותר.

במסגרת החוק נקבע כי כל אזרח בישראל זכאי לשירות רפואי בסיסי, ומחויב לשלם פרמיית ביטוח חודשית במסגרת "הביטוח הלאומי". נקבעו גם כללים להתנהלות קופות החולים, ולתמיכת המדינה בשירותים רפואיים יקרים במיוחד במסגרת "סל הבריאות".

 

במלאת למדינה 75, קיימים בה ארבע קופות חולים מרכזיות:

שירותי בריאות כללית (בעבר נקראה "קופת חולים כללית") - הגדולה ביותר. משרתת כמחצית מתושבי מדינת ישראל. היא גם הקופה היחידה שמחזיקה בבעלות על 14 בתי חולים ומוסדות שיקומיים ברחבי הארץ.

מכבי שירותי בריאות – השנייה בגודלה. משרתת כרבע מתושבי ישראל.

קופת חולים מאוחדת – השלישית בגודלה.

לאומית שירותי בריאות – הקופה הקטנה ביותר.

 

רעיון הביטוח הרפואי נשאר כמו שהיה לפני מאה שנים – משלמים לקופה משותפת ומקבלים שירות.

השירות התקדם וכל הקופות עושות שימוש במיטב הטכנולוגיות הרפואיות של המאה ה-21.

הקשר בין הקופה לחבריה מתהדק ומשתכלל – התור עדיין קיים, אבל הפנקסים והטפסים נעלמו, ובמקומם מתנהל הקשר באמצעות כרטיסים מגנטיים, אפליקציות אינטרנט, מענה טלפוני ושיחות זום או וידיאו.

        זהו חלק מפרויקט "כמוסת זמן ישראל 1948-2023".


מה היא כמוסת הזמן ?

לקט נבחר של 75 תמונות מצב ישראליות כאלה שהיו ועדיין כאן איתנו. כל אחת מהן שווה הגדרה מעודכנת עם כמה מילות הסבר יחד עם טיפ טיפה היסטוריה. ככה בקטנה - וכולן יחד נכנסות לתוך כמוסת זמן וירטואלית שתישאר באוויר למען הדורות הבאים.

אפשר לראות מה נכנס אליה בהקלקה על הכמוסה.

bottom of page