top of page

צָו 8
(צָו שְמוֹנֶה)

צו שמונה הוא צו-קריאה אישי להתגייסות מיידית לשירות ביטחוני במצב חירום.

הוא ייחודי למדינת ישראל והוא חלק מהאתוס שלה כבר 75 שנים.

 

הקריאה לשירות מיידי, נפוצה כשפורצת מלחמה או כשמתנהל מבצע צבאי חשוב.

זוהי קריאה שקטה, כמעט חשאית. ללא פרסום רשמי. הקריאה יכולה להתבצע בכל שעה ביום או בלילה - במסירה אישית של הצו, בשיחת טלפון, במייל, או בהודעת וואטסאפ. בעשורים הראשונים של המדינה, גויסו יחידות מילואים גם באמצעות קריאה פומבית, כמו: השמעת סיסמאות או מילות קוד, בערוצי רדיו ו/או פרסומם בעיתונות.

צו-הקריאה 8' מיועד לגברים ונשים שכבר השלימו את השירות הצבאי הסדיר, השתחררו, ומשתייכים למערך כוחות המילואים של צה"ל או כוחות הביטחון האחרים. אין זה שירות מילואים רגיל, שנקבע מראש. זהו צו חריג, בלתי צפוי, ומי שמקבל אותו, חייב להתייצב באופן מיידי, בפקודה. לא משנה איפה הוא נמצא ומה הוא הוא עושה באותו רגע.

רוב הנקראים לגיוס חירום הם בגילים 20-40 – אזרחי ישראל מכל שכבות האוכלוסייה, מכל המעמדות והמגזרים. הניסיון וההיסטוריה מוכיחים כי הנקראים מצייתים לפקודה - עוזבים הכל, לוקחים תרמיל או תיק צד, נפרדים מהמשפחה ומתייצבים למלא את המשימה שתוטל עליהם. 

 

כל מי ששירת בצה"ל, בין אם הוא ממשיך לשרת בכוחות המילואים ובין אם לא - יודע עמוק בלב כי הקריאה יכולה להגיע גם אליו בכל אחת מעונות השנה.

צו 8 ג.jpg

צו 8, ייחודי לישראל ואין דומה לו בשום מדינה אחרת.

הציות לו הוא ערך עליון בחברה הישראלית, כמו הצבא, כמו הדגל, כמו ההמנון. הצו והקריאה צרובים בתודעה של הישראלים המשרתים בצבא, כמשהו שהוא מעבר לפקודה החוקית - זהו צו הלב והשכל, המניע את הנכונות המיידית להתייצב כדי להגן על המדינה.

יש לזה קשר ישיר להיסטוריה שלה ולנסיבות הקמתה.

ישראל הצהירה במגילת העצמאות על היותה בית לאומי וארץ מקלט לכל יהודי באשר הוא. זו היתה הצהרה מתבקשת שנכתבה שנים ספורות לאחר שהתרחשה השואה שכילתה שישה מיליון יהודים. מאז, ובמשך כל שנות קיומה, מתמודדת ישראל עם איומים על עצם קיומה מול אויבים שחפצים בהשמדתה - כאלה שנמצאים בגבולותיה וכאלה שמאיימים עליה מרחוק.

 

מיד אחרי הקמת המדינה הוקם צבא ההגנה לישראל (צה"ל) והכנסת חוקקה את חוק שירות ביטחון, המסדיר את פעילותו וארגונו. החוק מציב את השירות בצה"ל במרכז חייהם של אזרחי ישראל, ונותן תוקף לעובדה שעצם קיומה של המדינה תלויה בכוחם ועוצמתם של צה"ל וכוחות הביטחון האחרים, כמו: המוסד והשב"כ.

הסעיף השמיני בחוק מסמיך את שר הביטחון לגייס, בשעת חירום, אזרחים הנחוצים לשירות מיידי.

מאז ובמשך 75 שנים נעשה שימוש בסעיף 8, במספר רב של פעמים. בעיקר במלחמות הגדולות ובמבצעים צבאיים שהתחוללו כאן בין המלחמות, ובתקופות בהן חלה החמרה במצב הביטחוני והצבא נדרש להיכנס לכוננות - וכאלה, היו עשרות פעמים בהיסטוריה של ישראל.

מיליוני ישראלים קיבלו את הצו, פעם אחת לפחות בחייהם.

בדרך כלל הם צייתו, וההתייצבות לשירות היתה מלאה. במקרים רבים גם מעל ומעבר – כאלה שהתייצבו למרות שלא נקראו. רק מעטים מאד התחמקו בתירוצים שונים. כל השאר התגייסו בפקודת הלב והאתוס הישראלי. במלחמות הגדולות וההיסטוריות, כמו מלחמת ששת הימים ויום כיפור – הגיעו המתייצבים גם בטיסות ישירות ומהירות מחו"ל.

D335-110 - מלחמת יום כיפור_רמת גן_חייל מגוייס בצו 8 נפרד מאשתו.jpg

אוקטובר 1973, רמת גן, מלחמת יום כיפור, חייל שגויס למלחמה נפרד מאשתו

המונח "צו 8" מוכר לרוב הישראלים, אלה המשרתים בצבא ו/או במילואים. רובם יהודים, דרוזים, בדואים וערבים נוצרים. המונח לא שגור בשיח של המיעוט הערבי-מוסלמי, וכך גם בקרב המיעוט החרדי, שרוב בניו ובנותיו אינם משרתים כלל בצבא.

במהלך השנים זלג הביטוי גם לשיח הישראלי והוא משמש לתיאור כל התגייסות של אנשים או חברות בחברה האזרחית למען מטרה כלשהי – ממנכ"ל חברה שפרש ונקרא "בצו שמונה" מטאפורי להציל את החברה לפני קריסתה, ועד לבן או הבת שנקראו להתייצב ליד מיטת הוריהם החולים, ובאו.

 

 

חתיכות היסטוריה

 

 

צו שמונה קיים בישראל כמעט מאז הקמתה.

שימוש נרחב ראשון בו, נעשה במלחמת סיני, ב-1956, בפעם הראשונה בה נקראו חיילי מילואים להתייצב לקראת מלחמה.

כעשור לאחר מכן, ב-1967, לפני פרוץ מלחמת ששת הימים, נשקף איום קיומי למדינת ישראל, לאחר הכרזת מלחמה מצד שלוש צבאות של המדינות המקיפות אותה. זיכרון השואה עוד היה טרי, כמו גם זיכרון הפוגרומים שעברו יהודים בארצות ערב. במשך ארבעה שבועות גויסו לצה"ל כל יחידות המילואים באמצעות צו 8. כל מי שחי בארץ חש מאוים, והקריאה להתייצב נענתה במלואה על ידי כל מי שקיבל אותה. הנהירה לגיוס היתה המונית, מעל 100 אחוז. בין המתייצבים היו רבים ששהו בחו"ל.

שש שנים לאחר מכן, ב-1973, פרצה מלחמת יום כיפורים שהפתיעה את מדינת ישראל. שוב נשקף למדינה איום קיומי, ושוב הופצו צווי 8, ושוב נרשמה התייצבות מלאה ושוב נראו מטוסים ממריאים ממדינות שונות ברחבי העולם, נושאים בקרבם ישראלים ששהו בחו"ל ובאו למלא את חובתם הפטריוטית.

אחר כך היתה מלחמת לבנון הראשונה (1982), ומלחמת המפרץ (1991), ומלחמת לבנון השנייה (2006), ומבצע "צוק איתן" ברצועת עזה (2014). בכל אלה נעשה שימוש בצו הקריאה שמספרו 8. הצווים חולקו בהיקפים מצומצמים יותר, כמו ההיקף של השימוש בכוחות צבא – באופן נקודתי ומצומצם.

בין כל המלחמות והמבצעים היו גם ימי מתח ביטחוני שבהם נעשה שימוש בצו הקריאה לאנשי מילואים בתפקידים מיוחדים וייעודיים.

לאחר שסגרה ישראל 75 שנות קיום, היה נדמה כי צו 8 יישאר כסמל על מדפי ההיסטוריה, אבל חמישה חודשים לאחר מכן, בחודש אוקטובר 2023, שוב פרצה מלחמה, ברצועת עזה, ושוב נשקף לישראל איום קיומי.

ושוב, כמו במלחמות הגדולות וההיסטוריות של המדינה, נקראו חיילי המילואים אל הדגל הישראלי, וצו הקריאה הוכיח כי הוא חי ונושם ומעניק חיים לפטריוטיות הישראלית – מרגע שנודע על פרוץ הקרבות בעזה, המונים המונים נהרו לנקודות הכינוס. עזבו הכל ובאו מכל רחבי הארץ. ישראלים ששהו בחו"ל הפסיקו את חופשתם או לימודיהם והמריאו במטוסים מלאים בדרך הביתה. לבשו מדים ויצאו להגן על הבית שלהם, על מדינת ישראל.

אוקטובר 2023 - ישראלים שקיבלו צו 8 - במטוס לישראל.jpeg

אוקטובר 2023. ישראלים וישראליות שקיבלו צו 8 בהיותם בחו"ל, עושים דרכם במטוס לישראל

איך עובדת הקריאה ?

 

הקריאה בצו-8 נעשית בדרכים שאינן פומביות.

בעשורים הראשונים של המדינה, הצו היה טופס נייר שנשא את הכותרת "צו קריאה חירום".

בכל יחידה צהלית הוטלה משימת הגיוס על צוות חיילים שהוכשרו לכך. חלק מהם עסקו בהנפקת הצו, האחרים נסעו לכל בית, דפקו בדלת ומסרו את הצו למי שנקרא להתייצב.

דרך נוספת לגיוס היתה באמצעות סיסמאות ייחודיות או מילות קוד ששודרו ברדיו או פורסמו בעיתונות הכתובה. בימים ההם, רוב החיילים המשוחררים המשיכו להיות חלק מכוחות המילואים של צה"ל, וכל חייל משוחרר קיבל יחד עם טופס השחרור את מילות הקוד שלו - קוד שעליו לשמור ולזכור, להיות דרוך בחייו האזרחיים, וברגע שיישמע ברדיו את הקוד, ילבש מדים ויתייצב במקום המיועד אותו קיבל יחד עם הקוד.

החל משנות ה-80 הזימון התבצע גם באמצעות קריאות טלפוניות אישיות למתגייסים, ומשנות ה-2000 שולבו גם הודעות במייל ובאמצעות מסרונים והודעות וואטסאפ.

בעשורים הראשונים גויסו לטובת הצבא גם כלי רכב פרטיים וכלי הנדסה אזרחיים.

הגיוס נעשה באמצעות הרחבת צווים מיוחדים לשעת חירום. מספרם לא היה 8 אבל הייעוד שלהם זהה: הציוד היה חלק מהצורך הביטחוני ומהמערך הכולל של גיוס המשאבים של מדינת ישראל, ומהתמונה הנרחבת של ההתגייסות ההמונית לשמירה על קיומה של המדינה.

צו שמונה  - הטופס.jpg

צו 8 - טופס מקורי של הצו שנמסר למתייצב בעשורים הראשונים למדינה
להגדלה - לחצו על התמונה

צו 8 בתרבות

 

למרות תפוצתו הגדולה של הצו, הוא שומר על חשאיות מסוימת. הוא סוד גלוי שידוע רק לנו, הישראלים - אנחנו, שיודעים כי אין לנו ארץ אחרת ובית אחר, אנחנו המקבלים את קיומו כחלק בלתי נפרד מהזהות שלנו והמורשת שאנחנו מעבירים מדור לדור. אנחנו שומרים עליו כמו על סוד משפחתי ויודעים שיש דברים שלא מדברים עליהם. עדיף שיישאר במשפחה או בין החבר'ה.

זו גם הסיבה להיעדרותו מהשיח הציבורי.

 

אופיו הייחודי של צו שמונה בא לידי ביטוי מועט בספרות, בקולנוע, בשירה ובזמר.

נלווים אליו תיאורים על הקריאה הפתאומית שתופסת את האזרח באשר הוא – באמצע חופשה, בתחילת הקמתו של עסק מסחרי, בחודש האחרון להריונה של אשתו, באמצע נופש בחו"ל. ומיד אחרי זה, מה שברור מאליו: הגבר שולף מהארון את המדים שהושארו לימי חירום, נפרד מהאשה ומהילדים או החברה או ההורים, ויוצא למקום שאולי לא ישוב ממנו.

בכל מקום בו הוא מוזכר, זה נעשה באגביות, בשמירה על חשאיותו או עצם קיומו, כמבוא להתרחשות עצמה - היציאה לקרב ההגנה על המולדת, שהיא החלק החשוב.

 

צו 8 הוא הביטוי המעשי לרוח הישראלית המיוחדת שאין אותה בשום אומה אחרת בעולם, והיא הבאה לידי ביטוי בשיר האלמותי שלא התיישן והיה, ועודנו, חלק מהפסקול הנצחי של ישראל ושל הישראלים:

"לחיי העם הזה".

        זהו חלק מפרויקט "כמוסת זמן ישראל 1948-2023".


מה היא כמוסת הזמן ?

לקט נבחר של 75 תמונות מצב ישראליות כאלה שהיו ועדיין כאן איתנו. כל אחת מהן שווה הגדרה מעודכנת עם כמה מילות הסבר יחד עם טיפ טיפה היסטוריה. ככה בקטנה - וכולן יחד נכנסות לתוך כמוסת זמן וירטואלית שתישאר באוויר למען הדורות הבאים.

אפשר לראות מה נכנס אליה בהקלקה על הכמוסה.

bottom of page