החומרים מהם עשוי התקליט - בָּקָלִיט או ויניל - רגישים לכל פגיעה, ואם נגרם בו שֶבֶר או חריץ, זה לא עבד.

השיר נעצר בנקודת השבר ולא התקדם הלאה. הדיסקית המשיכה להסתובב עם התקליט, והמחט עליו ממשיכה לנגן ברצף וללא הפסקה את הצלילים האחרונים שהתנגנו לפני הנקודה בה נחרץ או נשבר התקליט. לפני הנקודה בה נחרץ או נשבר התקליט. לפני הנקודה בה נחרץ או נשבר התקליט. לפני הנקודה בה נחרץ או נשבר התקליט. לפני הנקודה בה נחרץ או נשבר התקליט.

דָאי....!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

התקליטים, בעיקר אלה מהבקליט, היו נשברים בקלות – לפעמים די בחריץ קטן כדי לגרום להנאה להסתיים בצלילים צורמים.

לכלוך וגרגרי אבק הם האויבים הגדולים של התקליט.

כדי להתגונן מפניהם הקפידו מאד בנושא התחזוקה. התקליט עצמו נארז בתוך מעטפת קרטון והונח על המדף בלי שיילחץ בין חפצים אחרים. היתה גם מברשת עדינה שקנו בחנות למוצרי חשמל והעבירו אותה בעדינות על התקליט. מי שלא היתה לו מברשת הסתפק בנשיפת אוויר מהפה - "פפפפפוווווו...." - כדי לגרש את האבק והלכלוך.

הורים הטמיעו בילדיהם את הצורך לשמור היטב על אחסון נכון של התקליט והתעצבנו כל פעם שהילד השאיר את התקליט על השולחן, לא מכוסה כהלכה. למרות ההקפדה של אמא ואבא, התקליט נשבר או נחרץ. נשבר או נחרץ. נשבר או נחרץ. נשבר או נחרץ. נשבר או נחרץ. נשבר או נחרץ. נשבר או נחרץ....

דָאָאָאָאָאָאָאָי....!!!!!!!!!!!!!!!!!!