logobituy 4.jpg

באים לידי ביטוי

ביטויים שהיו החיים עצמם

חתיכות היסטוריה

תמונת לוגו לחתיכות היסטוריה 5.jpg

נשמע כמו תקליט שבור

מי שאומר על מישהו אחר שהוא נשמע כמו תקליט שבור, נשמע בעצמו קצת וינטג'.

כמו הפטפון שהיה פעם - אותו מכשיר חשמלי שניגן מוסיקה עם תקליט.

הפטפון היה קופסה שנפתחה בהרמת מכסה. בתוך הקופסה, מתחת למכסה, היו: דיסקית מסתובבת, זרוע עם מחט בקצה שלה, ורמקולים. 

sl-1210_01.jpg
giphy.gif

עם המכשיר החשמלי הזה שמעו מוסיקה עד שנות ה-70 המאוחרות של המאה ה-20.

זה עבד ככה: הרימו את מכסה הפטפון, הניחו תקליט על גבי הדיסקית, והפעילו את הפטפון. התקליט על הדיסקית הסתובב יחד איתה. ברגע שהתקליט החל את הסיבובים שלו, הרימו בעדינות את הזרוע עם המחט בקצה, והניחו על התקליט. אחרי כמה חריקות בקעה המוסיקה מהרמקולים.

בגירסה המתקדמת שלו, היה הפטפון אוטומטי – הניחו כמה תקליטים על הדיסקית, והזרוע עם המחט היתה נעה מעצמה ומתיישבת על התקליט. ברגע שתקליט הגיע אל סיומו, המחט התרוממה, התקליט זז הצידה והמחט התיישבה על התקליט הבא בתור.

החומרים מהם עשוי התקליט - בָּקָלִיט או ויניל - רגישים לכל פגיעה, ואם נגרם בו שֶבֶר או חריץ, זה לא עבד.

השיר נעצר בנקודת השבר ולא התקדם הלאה. הדיסקית המשיכה להסתובב עם התקליט, והמחט עליו ממשיכה לנגן ברצף וללא הפסקה את הצלילים האחרונים שהתנגנו לפני הנקודה בה נחרץ או נשבר התקליט. לפני הנקודה בה נחרץ או נשבר התקליט. לפני הנקודה בה נחרץ או נשבר התקליט. לפני הנקודה בה נחרץ או נשבר התקליט. לפני הנקודה בה נחרץ או נשבר התקליט.

דָאי....!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

התקליטים, בעיקר אלה מהבקליט, היו נשברים בקלות – לפעמים די בחריץ קטן כדי לגרום להנאה להסתיים בצלילים צורמים.

לכלוך וגרגרי אבק הם האויבים הגדולים של התקליט.

כדי להתגונן מפניהם הקפידו מאד בנושא התחזוקה. התקליט עצמו נארז בתוך מעטפת קרטון והונח על המדף בלי שיילחץ בין חפצים אחרים. היתה גם מברשת עדינה שקנו בחנות למוצרי חשמל והעבירו אותה בעדינות על התקליט. מי שלא היתה לו מברשת הסתפק בנשיפת אוויר מהפה - "פפפפפוווווו...." - כדי לגרש את האבק והלכלוך.

הורים הטמיעו בילדיהם את הצורך לשמור היטב על אחסון נכון של התקליט והתעצבנו כל פעם שהילד השאיר את התקליט על השולחן, לא מכוסה כהלכה. למרות ההקפדה של אמא ואבא, התקליט נשבר או נחרץ. נשבר או נחרץ. נשבר או נחרץ. נשבר או נחרץ. נשבר או נחרץ. נשבר או נחרץ. נשבר או נחרץ....

דָאָאָאָאָאָאָאָי....!!!!!!!!!!!!!!!!!!

זה יכול היה לקרות בכל מקום בו ניגנו מוסיקה עם תקליטים ופטפונים – בסלון עם אורחים, במסיבה של החבר'ה, או סתם בישיבה בחדר עם עצמך.

גם בערוצי הרדיו, קול ישראל או גלי צה"ל, זה קרה לעתים קרובות - שדרנים או טכנאי אולפן היו מגלים מהר את התקלה, מרימים את המחט ומפסיקים את השמעת התקליט השבור. מוסיפים נימת התנצלות "סליחה על התקלה" ועוברים לתקליט הבא שהיה מונח בהיכון למקרי חירום כאלה.

 

תקליט שבור היה ארוע מעצבן במיוחד גם בגלל השיר האהוב שנקטע באיבו, וגם בגלל החזרה המונוטונית שוב ושוב על אותם צלילים ואותן מילים. התקליט השבור ניגן את אותה המנגינה וניגן את אותה המנגינה וניגן את אותה המנגינה וניגן את אותה המנגינה וניגן את אותה המנגינה וניגן את אותה המנגינה...

עד שנשבר לישראלים ועשו מזה ביטוי – "נשמע כמו תקליט שבור".

אומרים אותו לאדם שחוזר בדבריו על נושא - פעם אחר פעם, עד שהוא נשמע כמו תקליט שבור.

broken_record_tshirt-r8dbab4b43dd943feb05e06a627c7b04d_8nhl3_512.jpg