seker 1966 yad yitzhak 1.jpg

מבחן הסֶקֶר

פרק 2

חתיכות היסטוריה

תמונת לוגו לחתיכות היסטוריה 5.jpg

קצת היסטוריה

תחילתו של הסקר ב-1955.

אז התכנסה ועדה במשרד החינוך לדון בשאלה: מי זכאי לסטיפנדיה – מילגת לימודים – לחינוך תיכוני. נקבעו קריטריונים עבור תלמידים ממשפחות מעוטי יכולת, ונקבעו קריטריונים לתשלום מלא או חלקי של הורים לפי הכנסתם החודשית. הקריטריון המרכזי שנקבע, בתום דיונים ממושכים: בחינה ארצית לבחינת הישגי התלמידים הראויים לכך.

הבחינות יצאו לדרך.

צוות מורים הכין את המתכונת הבסיסית. נבחרו תחומי הלימוד, הוכנו שאלות ונערך סקר מקדים בו נבחנו באופן אקראי ילדים שנבחרו לצרכי ניסוי.

אחרי מבחני הסקר הראשונים הופקו לקחים. בהמשך, כל שנה, ועדה מקצועית התכנסה ובחנה את השיטה ואת המתכונת הראויה - הוסיפו וגרעו שאלות ותכנים, שינו את האופן בו נקבעו הציונים, החמירו או הקלו עם הנבחנים.

 

מדידות שנערכו במשרד החינוך העלו כי בין 40 ל-50 אחוז מילדי ישראל קיבלו את הציון "עבר". המספר הנמוך של העוברים והרכב האוכלוסייה ממנה הגיעו, עוררו ביקורת ועלו על סדר היום הציבורי כל שנות קיומו של המבחן.

למרות הביקורת על השיטה ועל המתכונת, המשיך הסקר להתקיים ולשמש כגורם מכריע בסבסוד לימודי התיכון של תלמידי ישראל.  לא גורם יחידי - גם ציוני תעודת הגמר של כיתה ח', השפיעו, אבל בלי המסמך "עבר", סיכויי תלמיד ותלמידה בוגרי בית ספר יסודי, לעבור לתיכון העיוני היו נמוכים, כמעט אפסיים. 

למעשה, קבע הסקר את עתידם של התלמידים שהשתתפו בו ואת האופן בו יוכלו להשתלב בחברה.

בשלהי שנות ה-60 קרב קיצו של המבחן. הממשלה החליטה לנער את מערכת החינוך ויזמה רפורמה כללית שהקיפה את כל המערכת ושינתה אותה לגמרי. התיכון במתכונתו הישנה – בוטל, נוספו חטיבות ביניים, השתנו הקריטריונים לקבלת תלמידים והורחבו המגמות בלימודי תיכון. הרפורמה חוללה אינטגרציה שנועדה לצמצם את הפער החינוכי בין שכבות האוכלוסיה, והסקר הפך מיותר ולא רלוונטי.

ב-1972 בוטל "מבחן הסקר".

הוא נמחק מסדר היום הציבורי, ונבלע בתוך ים השינויים הגדול של הרפורמה, אבל הותיר חותם והשפיע על דור שלם של ילדים שגדלו במדינת ישראל בעשורים הראשונים שלה. הילדים האלה, שמספרם נאמד בלמעלה מחצי מיליון, גדלו והקימו משפחות, והיו לשדרה המרכזית של אוכלוסיית המדינה במשך שנים רבות.

איך זה עבד ?

 

בתחילת שנת הלימודים, בתאריך שנקבע כל שנה מחדש, בין חודש ספטמבר לחודש נובמבר, התייצבו תלמידי כיתה ח' ליום הסקר.

בבוקר אותו יום, הובאו לכל בתי הספר ברחבי הארץ, תוך שמירה קפדנית, ארגזים ובהם המבחנים שהודפסו ב"מדפיס הממשלתי" תחת שמירה על סודיות מוחלטת.

 

מבחני הסקר הראשונים התקיימו בסיום יום הלימודים. בשנות ה-60 הם הוקדמו לשעה 11.00. עד שעת המבחן נשלחו תלמידי כיתות א-ז', הביתה, כדי לא להפריע.

תלמידי כיתה ח', הנבחנים הנרגשים והמתוחים, הגיעו אל הכיתות שהוכנו מראש, התיישבו כל אחד במקומו בשולחן נפרד, וקיבלו את חוברת המבחן ובה השאלות המודפסות על דפים לבנים. בנוסף קיבלו גם דף נייר משובץ עליו יכלו לקשקש, לכתוב טיוטות וניסיונות של פתרון בעיות בחשבון (בימים ההם לא היו מחשבוני כיס והתלמידים פתרו בעיות בעזרת לוח הכפל אותו שיננו בעל-פה).

הסקר התקיים במתכונת שנקראה אז "מתכונת אמריקאית" – לכל שאלה ניתנו ארבע תשובות אפשריות, והתלמיד נדרש להקיף בעיגול את התשובה הנכונה מהן. עם הזמן נוספו גם "שאלות פתוחות", עם שורות ריקות למילוי ולכתיבת התשובה.

הסקר נמשך 100 דקות ( שהוארכו או קוצרו במהלך השנים). בתום הזמן המוקצב נמסרו דפי הבחינות למורים שהעבירו אותן למשרד החינוך, שם נבדקו והוחזרו לבתי הספר - כדי להספיק לקבל את התוצאות לפני שהחלה ההרשמה לבתי הספר התיכוניים.

 

מספר השאלות במבחנים הראשונים עמד על 120 ונוספו להן 18 שאלות "לצרכי מחקר" עבור אנשי המקצוע במשרד החינוך. בהדרגה ירד מספר השאלות והגיע ל-70.

השאלות נלקחו מתחומי הלימודים של בתי הספר היסודיים - לשון עברית, היסטוריה, תנ"ך, חשבון, טבע, גיאוגרפיה. היו שנים בהן נכללו בה גם שאלות באנגלית. לבתי ספר דתיים ניתנו גם שאלות בהווי דתי.

במהלך השנים השתנה אופי השאלות משאלות ידע לשאלות הבנה ואינטיליגנציה כללית.

דף מהסקר תשכד.jpg
דף מתוך מבחן הסקר תשכ"ד - 1963/64

סקר החיבור

 

בשנות ה-60 נוסף גם מבחן חיבור כחלק ממבחן הסקר.

החיבור נערך ביום נפרד ממבחן הסקר הכולל. ביום "חיבור הסקר" הגיעו התלמידים בשעה מוקדמת לבית הספר והמתינו בדריכות לשידורי הרדיו. כמה דקות לפני השעה שמונה בבוקר שודרו נושאי החיבור ברשת ב' ("הגל הקל"), ונמסרו להם בכיתות המבחן. לרשותם עמדו חמישים דקות כדי לכתוב חיבור באחד משלושה נושאים שונים.

למשל, ב-1966 היו הנושאים:

שלמה המלך – תכונותיו ומעשיו.

תכנית ברדיו האהובה עלי – ספר ונמק.

מעשה גבורה של נער או נערה.

מי עבר את מבחן הסקר ומי נכשל

 

במשרד החינוך נקבע מי עובר ומי לא, בלי למסור לתלמידים פירוט של ציון כלשהו.

תוצאות הבחינה קבעו חמישים אחוז מהציון הכולל. ( 40  מהמבחן הרגיל, 10 ממבחן החיבור ). חמישים האחוזים הנותרים נקבעו על פי הערכת המורים ובתי הספר, שנשלחו יחד עם המבחנים ושוקללו לקביעת הציון הסופי. במשך הזמן נקבעו עוד שיטות מתמטיות מסובכות שהרכיבו ממוצעי-ציונים של התלמיד/ה בכיתות ז' וח' יחד עם הציונים במבחן והערכות המורים.

כך, גם מי שנכשל במבחן, יכול היה לקבל ציון "עבר" אם הערכת המורים השלימה את הציון שלו לחיובי. היו גם ועדות ערעורים שבהן אפשרו לערער על ציון התלמיד ולתת לו ציון עובר למרות שהציון הכולל לא הספיק. בנוסף לכל אלה, יכול היה התלמיד לעבור פעם נוספת את הבחינה בכיתה ט' או י', ואם הצליח, קיבל את הפטור משכר לימוד לכיתות יא-יב.

הסקר הוסיף (או גרע) יוקרה ומוניטין של בתי ספר, ולמנהלים היה אינטרס ברור להגיש ערעורים, ובמשך השנים הוגשו אלפים מדי שנה.

 המערערים לא הסתפקו בשקלול הציונים ובהערכה, והוסיפו טיעונים של "נסיבות אישיות", כמו: יתמות, מחלה, נכות ואפילו מוטיבציה אישית של תלמידים ששיפרו מאד את ציוניהם בכיתה ז' ובכיתה ח'. גם טיעונים כאלו תרמו לקבלת הערעור.

seker - ishur 1960 nurit.jpg
זו ההודעה שקיבלו הורי התלמיד/ה

מי נכשל  ?

רק מחצית מהתלמידים שהשתתפו במבחן הסקר זכו לאישור הנכסף: עבר.

בראש רשימת הנכשלים שלא היה להם סיכוי לעבור היו כל אלה שסבלו מליקוי למידה. יש לזכור כי בשנים ההן לא התעסקו עם דיסלקציה ועם הפרעות קשב, ומי שלקה בהן, התקשה להתמודד עם הבחינה המורכבת.

נכשלו גם אלה שהלימודים לא היו בראש שלהם. סתם עצלנים שלא למדו טוב, הבלגניסטים ("המופרעים") שהעדיפו לשחק כדורגל או ללכת לשפת הים במקום ללמוד כל השנים בצורה מסודרת.

הקבוצה הגדולה ביותר של הנכשלים, במשך כל שנות קיומו של הסקר, היו בני עדות המזרח, ילדי משפחות שעלו מאסיה ומצפון אפריקה.

יותר אשכנזים הצליחו לעבור את מבחן הסקר, לפחות בשנים הראשונות של המבחן.

מבחני הסקר שיקפו את חומר הלימודים שנלמד בבתי הספר בשנים ההן. חומר זה התאים באופיו יותר למנטליות של אלה שבאו מהמערב או נולדו להורים כאלה. ילדי עדות המזרח, שבאו מתרבויות שונות באופיין – לא הסתגלו במהירות לאופי הלימודים, לשפה, לערכים החינוכיים. הם גם סבלו מקשיי קליטה מטרידים ומאפליה כוללת בכל תחומי חייהם. כל אלה השפיעו על הישגיהם, ועל יכולתם להתמודד עם הסקר.

בשנותיו האחרונות של הסקר, כבר השתתפו בו ילדים שנולדו או גדלו כאן, דיברו עברית על בוריה, התחברו למנטליות הישראלית, וגם אם היו בנים להורים מזרחים - סיכוייהם להצליח גדלו.

 

חסמים

למרות הסודיות שאפפה את תהליך הכנת הסקר ומתן התוצאות, ככל הנראה, לא נקבע סף קבוע של ציון סופי שאותו היה על התלמיד לעבור. למרות זאת, כנגד משרד החינוך נטען כי ציון הסף השתנה משנה לשנה, ובכל שנה נקבע ציון אחר שסימן את מחסום המעבר, בהתאם לשיקולי המערכת, כמו למשל: מספר המקומות הפנויים בתיכונים העיוניים.

מה היו הנימוקים בעד הסקר וומה טענו נגדו ? ומה זה שכר לימוד מדורג ?
על כך, ועוד, בפרק הבא:

* בעד ונגד מבחן הסקר

* ביאור מושגים הקשורים למבחן הסקר


בחזרה לפרק הקודם:

* מבחן הסקר - מבחן של דור