מבחן הסקר היה אירוע מכונן בחייהם של ילדי מדינת ישראל במשך שני עשורים.

למעלה מחצי מיליון תלמידים, דור שלם של ילדים בכיתות ח', השתתפו במבחן שחרץ את גורלם.

לא כולם הבינו את חשיבות המבחן. רובם התייחסו אליו כמו שילד בן 13 יכול להבין - ידעו שהוא חשוב אבל לא הפנימו עד כמה זה חשוב. מעטים הפנימו ונתקפו חרדות.

הוריהם הבינו יותר את המשמעות המלאה של התוצאות העתידיות – מבחן הסקר קבע את עתידם המקצועי והחברתי של בניהם ובנותיהם.

ילדי הדור ההוא הם כיום גברים ונשים בגילאי 70-90.

כל אחת וכל אחד מהם זוכרים את מבחן הסקר, שנודע בשמו המקוצר: "הסקר" - ביניהם כאלה שצלחו אותו ואחרים שכשלו בו. כאלה שמוסיפים לתעודות חייהם גם את המסמך הרשמי המעיד כי "התלמיד/ה עבר/ה בהצלחה את מבחן הסקר" או כאלה שמעולם לא ראו את המסמך. ובין אלה לאלה כל השאר, שהבינו רק כעבור שנים מה זה עשה להם - מנסים להדחיק את הכישלון, גאים בהצלחה, מתלוננים על אפליה, או סתם נזכרים בנוסטלגיה.

 

"הסקר", נערך בין השנים 1972-1955.

נכללו בו שאלות מתחומים שונים בחומר הלימודים השוטף מכיתה א' ועד כיתה ח' – לשון עברית, היסטוריה, תנ"ך, חשבון, טבע, גיאוגרפיה. סך הכל כ-100 שאלות (המספר עלה וירד משנה לשנה). לא ניתנו ציונים אלא נקבע רק אם הנבחן "עבר" או לא. מי שנכשל, קיבל הזדמנות נוספת באמצעות ערעור או בחינה במועד ב' מאוחר, שהפכו את הכישלון להצלחה.

 

תוצאות הסקר התיימרו לקבוע את הישגי התלמיד ויכולותיו, ובמילים אחרות: לקבוע מי מהם מוכשר וראוי להמשיך את לימודיו בתיכון עיוני.

במערכת החינוך היו אז שתי מסגרות לימוד עיקריות: בית ספר יסודי בן 8 כיתות, ובית ספר תיכון עיוני בן 4 כיתות. החינוך היסודי ניתן בחינם לכל ילדי ישראל, החינוך התיכוני העיוני עלה הרבה מאד כסף. "חטיבות ביניים" עוד לא קמו, ומי שסיים את כיתה ח' ורצה להמשיך ללמוד, יכול היה להיקלט בבית ספר תיכון עיוני או בבית ספר תיכון מקצועי.

בתיכון העיוני, הנחשב יותר, למדו השכלה רחבה והוציאו תעודת בגרות. בתיכון המקצועי למדו מקצוע – חרטות, מכניקה, אלקטרוניקה ומקצועות שהלמו אופי גברי. עבור בנות נפתחו מסלולי לימוד תפירה, פקידות והנהלת חשבונות.

מי שעבר את הסקר, זכה להיכנס בשערי התיכון העיוני, ולקבל הנחה משמעותית בשכר הלימוד. מי שלא עבר –  הלך למקצועי או שנפלט מהמערכת החינוכית ויצא לעבוד עם משכורת נמוכה של נוער עובד ומנוצל. רק מי שגדל למשפחה בעלת אמצעים יכול היה להרשות לעצמו להיכשל וגם להירשם לתיכון ולשלם את שכר הלימוד המלא.

מטרה משנית של הסקר היתה לקבל מידע על רמת בית הספר ותלמידיו, על פי מספר העוברים את המבחן.