לפני כמאה שנים הוא נולד.

רכוב על חמור הסתובב בין הבתים והחצרות של ארץ ישראל העות'מנית. יוצא לדרכו עם כדים מלאים חלב וחוזר לביתו עם כדים ריקים והרבה מטבעות גרושים וקרונות בכיסו. בימי המנדט הבריטי התנייד עם אופניים ועם אופנוע והתקדם במקצועו.

החלבן השתלב במרחבים העירוניים והיה חלק בלתי נפרד מהם. בעידן הבריטי של ארץ ישראל כבר היה בשיא כוחו ותפארתו, וכיסיו התמלאו מטבעות מיל ושטרות של לירה.

אחרי שהוכרזה העצמאות של מדינת ישראל, איבד החלבן את עצמאותו וירד מנכסיו.

לפני ארבעים שנה שבק חיים ונכנס אל הארכיון הנוסטלגי של האומה הישראלית. מותיר מאחוריו סיפורי פולקלור ותמונות ילדות, מזכרות נוסטלגיות ומשקה חלב - פריט מרכזי בתפריט המזון של הישראלים.

 

כשאנחנו הולכים אל המרכולים, ובוחרים את שקית החלב, כדי שנוכל לערבב בקפה או בשוקו, כדי שנאכל עם זה קורנפלקס, כדי שנשתה אותו כך סתם "כי זה בריא" – אנחנו צרובי תודעה חלבית המושרשת בגנים שלנו.

כך גדלנו. עם החלב שנמצא תמיד במטבח, בשקית, בבקבוק, בקרטון או בכד. מרגע שחדלנו לינוק חלב אמנו, היא הניחה על השולחן את החלב של הפרה. כמו סם חיים שאי אפשר בלעדיו.

גם אמא שלנו גדלה עם תודעת החלב הבריא והחשוב, וגם הסבא והסבתא שלנו.

בימי הביניים לא היה החלב סעיף בסיסי בתפריט המזון להמונים. רק אחרי המהפכה התעשייתית הוא שדרג את מעמדו באירופה ובאמריקה.

היהודים שעלו לארץ והקימו בה מדינה, הביאו מהמערב את התרבות, את ההשכלה, ואת המזון יחד עם חלב הפרות. הם ייבאו משם שיטות עבודה חקלאיות ודרכי שיווק של התוצרת. הם הקימו משק חלב והפיצו את מוצריו להמונים. החלב שיצא מעטיני הפרה שודרג ועבר תהליכי פסטור וניקיון, נמהל במים, נארז ונשלח אל המטבח של עקרת הבית.

בעלי המחלבות הכניסו לתמונה את החלבן.

הם ציידו אותו בכדים, בבקבוקים, בסלסלות נשיאה, בכלי רכב, ובעמלה כספית גבוהה. החלבן שדרג את מעמדו והיה צינור שיווק הכרחי וסוכן תודעתי של החלב ומוצריו. הוא קם בבוקר לפני הזריחה, העמיס את התוצרת והביא את החלב עד פתח דלתות הבתים.

אף מוצר מזון אחר מהתוצרת החקלאית, לא קיבל טיפול שיווקי מהסוג שקיבל החלב. לא הבשר ולא הדגים, לא הירקות ולא הפירות. רק החלב הניגר יצא במשלוחים מהיצרן אל הצרכן.

 

אחרי שנצרב החלב בתודעה הישראלית, יצא החלבן מהתמונה.

הקידמה והטכנולוגיה קיצרו את חייו ועשו לו את המוות. שנים אחדות הוא פרפר עם האופנוע שלו בין משאיות גדולות של תנובה, מביט חסר אונים בעקרות הבית, לקוחותיו הנאמנות, נוטשות אותו והולכות הסופרמרקט לקנות בעצמן את החלב, בלי הטובות שלו.

החלבן גווע במהירות עד שנעלם לגמרי מהרחובות בתחילת שנות ה-70.

 

אלה תולדות חייו הקצרים של החלבן, שחי ומת בשביל החלב.

 

הנה הסיפור המלא בארבעה פרקים: