תנובה
החברה הגדולה בישראל לייצור ושיווק חלב ומוצריו.
נמצאת כאן כבר 100 שנים ומדורגת במקום גבוה בין עשרת הגדולים במצעד הנוסטלגי "מה הכי ישראלי בעיניך".
תְנוּבָה (במלרע - Tnuva) היא מילה עברית יפה שמשמעותה: יבול תוצרת חקלאית.
תנובה (במלעיל - תְנוּ-בה Tnu-va) זה: חלב טרי בקרטון, שקית או בקבוק. אחד ליטר, שלושה ליטר או חמישה. שוקו בשקית או שוקו בבקבוק.
תנו-בה זה גם:
* גבינת קוטג' ו"גבינה לבנה חמש אחוז" או "גבינה תשע אחוז".
* שמנת, יוגורט, מעדני חלב לילדים, לבני נוער ולמבוגרים.
* חמאה, גבינות מעודנות בשלל סוגים.
ולא רק אלה - במהלך השנים נכנסה תנובה לענפים אחרים בתחום המזון, כמו: ביצים, פירות וירקות טריים, בשר ודגים, ירקות קפואים. כל אלה ועוד, הפכו אותה לאחת מחברות המזון הגדולות בישראל. במוצרי החלב הניגר היא מוגדרת כמונופול.
המוצרים של תנו-בה נמצאים על שולחנם של אזרחי ישראל, בני כל הגילים, מכל המגזרים ללא הבדלי דת או לאום - במסעדות, בבתי מלון, ובכל מקום בו ישנם אנשים ונשים שאינם רגישים ללקטוז. כאלה שמאמינים כי מוצרי חלב טובים לבריאות, כמו שלמדו מהוריהם, מהסבא והסבתא וכל מי שחי כאן במאה השנים האחרונות.
דרך ארוכה עשתה תנובה - מאז הקמתה כצינור שיווק של קיבוצניקים ומושבניקים חקלאים אנשי ארץ ישראל החלוצית, ועד שנמכרה לקרן השקעות זרה ש"עשתה עליה סיבוב" ומכרה אותה במחיר יקר יותר לחברה סינית.
וכך, חברה עם שם עברי טהור, בטעם של פעם, חברה שמככבת בסיפורי הוותיקים, עברה לידיים מסחריות שאין להן שום קשר לנוסטלגיה. המשקיעים הזרים מחו"ל רואים בה מכונה לייצור כסף, הרבה כסף - כולו תנובת הארנק של הישראלים, שלא יכולים להיפרד מהמותג הכל כך ישראלי, יפה וטעים.
חתיכות היסטוריה
תנובה מלווה את ההיסטוריה של המדינה מיום הקמתה ועוד הרבה קודם לכן.
היא מייצגת את הישראליות היומיומית, ואת היכולת לנוע קדימה עם הטכנולוגיה ועם השינויים המתחוללים בכלכלה ובחברה. הניהול שלה היה מחושב, הנסיבות ההיסטוריות פתחו לה את השווקים, ושני אלה איפשרו לה צמיחה והתבססות - החברה צברה רווחים נאים שהציבו אותה במרחק ניכר מהמתחרים, עד שהיתה מונופול.
מוזיאון תנובה מציג את ההיסטוריה המלאה והמפורטת שלה.
גם ויקיפדיה.
ובכל זאת...חתיכות ההיסטוריה המובאות בהמשך, הן מבט קצר אל כמה מהמושגים שמכניסים את תנובה אל עשרת הגדולים במצעד "מה הכי ישראלי בעיניך"
סמל ציוני-ישראלי
המסגרת הראשונה של תנובה קמה ב-1923, בתקופת שלטון המנדט הבריטי.
אז, עוד היתה "אגודה שיתופית" - ארגון מסחרי שמבוסס על התארגנות קבוצתית של אנשים וקהילות קטנות בתקופה הסוציאליסטית של ימי תחילת היישוב העברי בארץ ישראל. זה היה יישוב קטן - רק כמה מאות אלפי יהודים, רובם התגוררו בערים ובמושבות, בכפר ובקיבוץ, תחת שלטונות המנדט הבריטי.
לחקלאות היה תפקיד מרכזי ביישוב הארץ ובאספקת מזון טרי לתושביה. את התפקיד הזה לקחו על עצמם אנשי "ההתיישבות העובדת" - חברי קיבוצים ומושבים. הם, בסיוע נדיב של הנהגת היישוב היהודי, שהעניקה לחקלאות ערך עליון, ומעמד חשוב בהגשמת החזון הציוני.
החקלאים מהקיבוץ ומהמושב עיבדו את האדמה וחלבו את הפרות בעבודה קשה ומפרכת. את התוצרת שהניבו, שווקו באמצעות אגודות שיתופיות שהקימו, יחד עם חקלאים בעלי משק פרטי בערים ובמושבות. השיווק נעשה בחריצות וביעילות, לכל חלקי היישוב בארץ וגם למוסדות הרשמיים של הבריטים והיהודים.
תנובה היתה צינור ראשי של אספקת מוצרי חלב, ותוך עשור - כבר נוספו לסל המוצרים שהיא משווקת, גם ביצים וירקות ופירות טריים.
אחרי קום המדינה היתה ספקית מובילה של מוצרי מזון טרי בישראל, כשהיא משאירה אבק לכל המתחרות הקטנות בשוק. במהלך השנים חדרה לענפים נוספים בענף המזון והיתה לקונצרן ענק שהיה ונשאר סמל ישראלי שורשי בבעלות מושבים וקיבוצים.
במאה ה-21 נפרדה תנובה מהתדמית ההיסטורית.
אחרי ששינתה את מעמדה מ"אגודה שיתופית" לחברה בע"מ, עברה לידיים פרטיות בבעלות של קרן השקעות ואחר כך נמכרה לחברה סינית.
אוטו גדול וירוק
שיר ילדים מפורסם שעליו גדלו כל ילדי ישראל שנולדו בתקופת הקמתה של המדינה. השיר נכתב בהשראת המשאית שהובילה בשנות ה-40 את התוצרת של תנובה.
תנובה ומשק החלב
כמה עובדות על תנו-בה ומשק חלב:
* תנובה היא השחקן הבולט ביותר בהתפתחות משק החלב בישראל.
* היא היתה כאן כשהחלב היה משווק בכדים ממתכת, אחר כך בבקבוקי זכוכית, בשקיות, ועד השיווק העיקרי שלו כיום בקרטונים ובקבוקי פלסטיק.
* תהליכי פיסטור החלב הגיעו ראשונים אל המחלבות שלה.
* את החלב שלה שיווקו חלבנים ומחלקי חלב, בחמורים על גבי אופנועים ובמשאיות.
* "קו חלוקה" של מוצרי תנובה היה נכס יקר ערך בשנות ה-50 וה-60.
* תנובה הביאה לנו את גבינת הקוטג', אחד הסמלים הבולטים של מוצרי החלב בישראל.
הפרטה ופרידה לאומית
תנו-בה נמכרה ב-2008 למשקיעים זרים שהכירו את ערכה המסחרי.
תהליך המכירה זכה לסיקור גבוה בכל אמצעי התקשורת, וכולם הזכירו את הסמל שיוצא מידיים ישראליות לבעלות של זרים. רבים כינו את התהליך "הפרטה", למרות שלא מדובר בחברה ציבורית, אבל הנוסטלגיה עשתה את תנובה שייכת, לפחות מטאפורית, לעם ולמדינה. וכשתנו-בה "שלנו" נמכרת לחברה בבעלות זרה, יש מי שראה בזה פגיעה בישראליות עצמה.
זהו חלק מפרויקט "כמוסת זמן ישראל 1948-2023".
מה היא כמוסת הזמן ?
לקט נבחר של 75 תמונות מצב ישראליות כאלה שהיו ועדיין כאן איתנו. כל אחת מהן שווה הגדרה מעודכנת עם כמה מילות הסבר יחד עם טיפ טיפה היסטוריה. ככה בקטנה - וכולן יחד נכנסות לתוך כמוסת זמן וירטואלית שתישאר באוויר למען הדורות הבאים.
אפשר לראות מה נכנס אליה בהקלקה על הכמוסה.
