מילה פופולארית בשיח הישראלי. מביעה יחס שלילי לאנשים בעלי תמימות מופרזת מדי.

פראייריות היא תמימות פסולה. פראייר הוא תמים שנחשב לוּזֶר.

 

כל ישראלי מפנים מגיל צעיר את האיסור החברתי לא "לצאת פראייר" (לא להיות תמים מדי).

בכל מקום אליו יגיע, יהיה מי שיזכיר לו כי אפשר להסתדר בקריצת עין, בפרוטקציה, בדילוג על שלבים, בהעמדת פנים ובהבטחות סרק. ואם הוא הולך לפי כל הכללים המקובלים בכל חברה מתוקנת במערב, יגלה מהר מאד כי יש כאלה שחושבים שהוא פראייר והם לא.

הוא עומד בתור – הם עוקפים אותו בתירוצים שונים.

הוא שילם מחיר מלא על המוצר – הם התמקחו עם המוֹכֵר וקיבלו הנחה.

הוא קיבל מהקבלן מטבח סטנדרטי בדירה החדשה – הם קיבלו מטבח יוקרה.

הוא עובד קשה כדי להרוויח כמה שקלים – הם מוצאים את הערוץ שמרוויחים בו כסף בקלות.

הוא משליך גחלים של המנגל לפח - הם משאירים את הגחלים ושיירי מזון בגן או בשמורת הטבע. 

הוא מילא את הטפסים למכרז כמו שהתבקש – הם בדקו את מי אפשר לשחד.

הוא חיפש חניה במשך שעה – הם סידרו לעצמם תו נכה.