הָפוּך על הָפוּך
טקטיקה מחשבתית ממשפחת הקוֹמְבִּינָה הישראלית: לצפות שיקרה הבלתי-צפוי וליצור מציאות חלופית, בלתי צפויה.
כך למשל, אם נתקלת בטריוויה בשאלה שנראית לך קלה והתשובה ברורה...
רגע...תעצור.
אולי מישהו רוצה שתחשוב ככה, ומתכוון לתשובה אחרת, לגמרי לא פשוטה. תחשוב שהוא חושב הפוך ממה שאתה חושב, ותעשה הפוך ממה שהוא רוצה.
מסובך ? בכלל לא.
זו טקטיקה שנלמדת מהחיים עצמם, כאן בישראל. לא רק בטריוויה אלא בכל תחומי החיים.
יותר ממקומות אחרים בעולם, צמחה כאן, במשך השנים, תודעה קולקטיבית שמכירה בתחבולה ובערמומיות כחלק מהחיים. אף אחד לא צדיק, ומצד שני - אף אחד לא רוצה לצאת פראייר, וכל אחד חשוד בכוונות לא תמימות עד שיוכיח אחרת.
הפוליטיקאי מבטיח לך בחיוך הבטחת בחירות כלשהי ? תחייך בחזרה ותבטיח לו שתצביע עבורו. שניכם במשחק שכולו הפוך על הפוך - הוא לא יקיים את ההבטחה ואתה תצביע למפלגה אחרת.
בעלך נשבע לך שהוא עובד עד שעות הלילה המאוחרות ואת חושדת ? תשלחי חוקר פרטי שיעקוב אחריו. רק תקחי בחשבון שהוא לא פראייר, ויש מצב שינסה להתחמק מהמעקב ולהוביל את העוקב למבוי סתום. וככה אתם תמשיכו את הזוגיות כאילו הכל סבבה, ותנהלו מלחמת מוחות בהפוך על הפוך.
קיבלתם הודעת ספאם ? שימו לב לפיסקה האחרונה בתחתית ההודעה: "אם ברצונך להפסיק לקבל הודעות כאלה, לחץ/י על הקישור". הודעה תמימה, אמינה לכאורה, אבל אם תלחצו – השולחים מקבלים את האיתות שקראתם את ההודעה, ולא רק שלא יפסיקו לשלוח, אלא יגבירו את הקצב בהפוך על הפוך.
יושבים סביב השולחן ומשחקים בקלפים ? תעמיד פנים כאילו שאתה מעמיד פנים. זה שיושב מולך יעמיד פנים כאילו שאינו יודע שאתה מעמיד פנים, ושניכם "תעבדו" אחד על השני ב"הפוך על הפוך". נראה מי ינצח בסוף.
יותר ויותר ישראלים כבר לא מאמינים לכלום.
אם מישהו נחמד אליהם, יכול להיות שהוא מעמיד פנים ומסתיר מזימות. הם עושים את עצמם כאילו מאמינים לו, ונערכים לארגן מזימה נגדית. "עוקצים" את העוקצים בהפוך על הפוך.
והכל בסדר. אין מה לדאוג, יסלחו להם. זה מקובל. שהרי כבר אמרו חז"ל: הגונב מגנב פטור.
ככה זה אצלנו.
המציאות קיימת על תנאי, ותמיד צריך להיערך למציאות החלופית. להיות חשדן. יש כאלה שעוקפים את הכללים, ובמלחמת המוחות שבינינו לבין עצמנו, כל אחד שומר לעצמו את הזכות לעקוף את העוקפים.
לטקטיקה הקרויה "הפוך על הפוך" יש אחות קטנה, ובעברית מדוברת קוראים לה: "הפוכה".
"להביא אותה בהפוכה", פירושו המעשי: להפתיע מישהו במקום שלא ציפה לו. אבל אם נראה את כל הסצנה, נגלה שיש לה המשך לא צפוי. טוויסט בעלילה - המופתע, עלול להתעשת, והוא יכול להחזיר בהפוך על הפוכה. כי הוא לא פראייר, ואין עליו.
וכך מסתובבים בישראל אנשים שמבלבלים את האויב ומביאים ב"הפוך על הפוך" וב"הפוכה". הם מסבכים את החיים, את העלילה של הסרט, את הפעולות הכי פשוטות, והכל - רק שלא יהיו בדרך הפשוטה והקלה להבנה וביצוע.
חתיכות היסטוריה
הטקטיקה שנקראת "הפוך על הפוך" מייצגת את המעבר של הישראליות מהתמימות אל התחמנות.
היא החלה להבשיל כבר בעשור השני לקיומה של המדינה, ופרצה לתודעה הישראלית, בגלוי, לראשונה בשלהי עשור שנות ה-70.
באותן שנים, הטלוויזיה הישראלית שידרה את שידוריה ב"שחור ולבן". גם סרטים שצולמו בצבע, הומרו לצבעי שחור ולבן. למה ? כי טלוויזיה צבעונית נחשבה אז מותרות, והממשלה לא רצתה שהישראלים ירכשו יותר מדי טלוויזיות כאלה. למה ? כדי שלא יווצר פער בין עשירים לעניים, וגם כדי לא לעודד יבוא.
ערוץ הטלוויזיה היחידי ששידר בעברית, הערוץ של רשות השידור, היה כפוף לממשלה, והיא הורתה למנהלי הערוץ למחוק כל סימן של צבע בתמונות. מנהלי הערוץ מילאו את ההוראה והפעילו טכנולוגיה מיוחדת שנקראה: מְחִיקוֹן. טכנולוגיית המחיקון לא איפשרה קליטה צבעונית, וכך הכל שודר בשחור ולבן - גם מה שצולם בצבע.
לא כל הציבור ידע על המחיקון שמוחק את הצבע.
מי שידע – חיפש דרך לשנות את המציאות שנכפתה עליו. וכשהרבה אנשים חיפשו, היה מי שהמציא את ה"אנטי מחיקון" - מכשיר שהומצא במיוחד כדי לעקוף את טכנולוגיית המחיקון ולהשיב לשידור את הצבעים.
מרגע שהגיעו, נרכשו עשרות אלפי אנטי מחיקונים שהתגברו בשיטת "הפוך על הפוך" על הרודנות הממשלתית. עד שהממשלה נכנעה, ביטלה את המחיקון ואיפשרה לכל הציבור הישראלי לצפות בשידורים בצבע.
זו היתה הפריצה לתודעה.
ומה היה לפני כן ?
בעשורים הראשונים שאחרי קום המדינה, היתה כאן אווירה אחרת. רצינית יותר. תמימה יותר.
סמכנו על המנהיגים, עבדנו קשה וחסכנו אגורה לאגורה. התייחסנו בכבוד איש לרעהו, וגם אם היו לנו מחלוקות, הן נפתרו, או לא, בדרך תרבותית - הילדים בבית הספר קמו לכבוד המורה, החיילים בצבא נצמדו לפקודות והנהלים, האשה האמינה לבעל שהוא עובד עד שעות מאוחרות, הבוחרים האמינו להבטחות של פוליטיקאים.
מילה היתה מילה. זמן היה זמן - לא פלוס מינוס.
היו גם שקרים ומעשי נוכלות והפרת הבטחות, אבל לא דיברו על זה בקול רם, ומי שנתפס – התבייש, ובמקרה הגרוע נענש והוקע על ידי החברה.
אחרי מלחמת יום כיפורים, ב-1973, התחלנו לאבד את התמימות.
הישראלים גילו שהגנרלים והפוליטיקאים הוליכו אותם שולל וגרמו למלחמה שהמיטה אסון. במקום לקחת אחריות הם הפילו את האשמה אחד על השני.
לקחנו את זה קשה, אבל התנחמנו בהומור המתפרץ – בתוכניות טלוויזיה ובמערכונים שהושמעו ברדיו ללא הפסקה.
מלכי ההומור הבלתי מעורערים היו שלישיית הגשש החיוור. הם שיקפו לנו את הישראליות שידענו על קיומה אבל לא העזנו לדבר עליה - ישראליות מלאה קומבינות ושקרים קטנים וגדולים. עכשיו כבר היה מותר גם לצחוק עליה, וצחקנו הרבה. במיוחד מהמערכון על השליח בבנק שמסדרים לו עבודה ב"כאילו". המערכון הביא לעולם את המילה המפורסמת "ישראבלוף" שהיא תמצית הקומבינה הישראלית.
וכך, הרצינות שבה התייחסנו לחיים במולדת הישראלית פינו מקום לציניות ולהומור.
בשנות ה-80 החל גל סרטוני מתיחות בניצוחם של יהודה ברקן ויגאל שילון.
הסרטונים משכו אליהם מיליוני צופים ישראלים שהתמוגגו וצחקו כשראו איך מותחים קורבנות תמימים שמתפתים להאמין למציאות מפוברקת. התופעה זלגה למסיבות ולאירועים של חברים ומשפחות, וחשפה כמה קל להפיל בפח אנשים תמימים.
בשנות ה-90 נפתחו ערוצי תקשורת רבים. הם היו נשכניים יותר, וחשפו בתחקירים עיתונאיים עוד ועוד מעשי עוקץ ונוכלויות ואירועים שלא היו יכולים להתרחש ללא קורבנות תמימים, ולאט לאט אבדה התמימות בחברה הישראלית, ואנשים נעשו חשדניים יותר ויותר כלפי הזולת ובמיוחד כלפי הממסד.
עד סוף המאה ה-20, הפוך על הפוך קיבל ביטוי מלא בשיח הישראלי, כתופעה מקובלת בנסיבות מסוימות, ואולי אפילו הכרחית.
בתחילת המאה ה-21 כבש האינטרנט את חיינו ויצר את האופציה למציאות חלופית זמינה לכל אחד. האינטרנט, ובמיוחד הרשתות החברתיות, הציפו שיח חברתי המוני שהגביר מחלוקות ושסעים בחברה הישראלית. מחלוקות שמגבירות את החשדנות של האחד כלפי השני, וזולגות למפגש היומיומי של הישראלים ברחוב, בעבודה, בקניון, באתרי נופש.
שם זה מגיע לשיאים חדשים.
סדר היום הישראלי נכבש על ידי פוליטיקאים שעלו אל המגרש החדש, ושם הם עושים לנו בית ספר ל"הפוך על הפוך" - כל אחד מהם רואה מציאות ומייצר מציאות חלופית. רואה עובדות ונותן לה פרשנות משלו. עובדות מתנגשות בעובדות, והמילה "שקרן" נשמעת יותר ויותר, עד שהאזרח הקטן כבר לא יודע מה אמת ומה שקר. מי הופך את המציאות, ומי הופך את ההפוכה.
זהו חלק מפרויקט "כמוסת זמן ישראל 1948-2023".
מה היא כמוסת הזמן ?
לקט נבחר של 75 תמונות מצב ישראליות כאלה שהיו ועדיין כאן איתנו. כל אחת מהן שווה הגדרה מעודכנת עם כמה מילות הסבר יחד עם טיפ טיפה היסטוריה. ככה בקטנה - וכולן יחד נכנסות לתוך כמוסת זמן וירטואלית שתישאר באוויר למען הדורות הבאים.
אפשר לראות מה נכנס אליה בהקלקה על הכמוסה.
