שַׁבָּת
יום המנוחה הרשמי שהוא גם יום השיא של הסופ"ש הישראלי.
שַׁבָּת.
יממה אחת ייחודית שאין כמותה בשום מדינה בעולם.
בכל המדינות קבעו את יום המנוחה הרשמי בראשון או שישי. רק אצלנו קבעו אותו בין יום שישי ליום ראשון, ועל פי זה מסדרים את כל השבוע - מתחילים בראשון ומסיימים בשבת. ובהתאם, מתזמנים את סוף השבוע - "סוֹפָ"ש" בשפת הדיבור היומיומית.
הסוֹפָ"ש הישראלי, שנקרא גם "שִישַבָּת", מתחיל כבר ביום שישי - יום קצר לקניות וסידורים, לבישולים וניקיון, עד שעות הצהריים המאוחרות. אז, כבר משתנה האווירה, ועל הארץ כולה נחה רגיעה. כל הפעילות והאדרנלין של ימים א'-ו', הולכים ומתפוגגים.
בשעות אחרי הצהריים המאוחרות של יום שישי, כשעדיין רואים קרני שמש אחרונות, אזרחי ישראל מקבלים תזכורת מסורתית לסיומו של השבוע: ברחבי הארץ נשמעת צפירה שמכריזה על כניסת השבת לתוקפה. הצפירה, שנמשכת כחצי דקה, היא נוהל שהחל אחרי קום המדינה ומתבצע לכבוד המגזרים הדתיים. היא מופעלת בעיקר בערים בהן יש ריכוז גבוה של אנשים דתיים אבל ההדים שלה נשמעים גם ביישובים סביבם.
כשיורד הערב, הנקרא גם "ערב שבת" או "ליל שבת" - מתכנסות משפחות ישראליות רבות, דתיות וגם כאלה שלא, לארוחה חגיגית או משפחתית בבית או במסעדה או בבית מלון.
זמן מדויק של כניסת השבת ויציאתה, כולל שעות ודקות, מתפרסם בכל יום שישי בערוצי התקשורת, מודפסות בלוח שנה עברי, ובהודעות לציבור הרחב.
גם זה - רק בישראל.
השבת במתכונתה הדתית והמסורתית נמשכת 24 שעות ועוד שעה אחת בערך, עד השקיעה הבאה של השמש. אז - יוצאת השבת מתוקפה אל ערב של שגרה כמעט רגילה: "מוֹצָאֵי שָבָּת" ( שנקרא בפי הישראלים גם: מוֹצָ"ש).
זמני כניסת שבת אחת בחודש ספטמבר
לשבת הישראלית יש נופך דתי שמעצב את דמותה ומשפיע על סדר יומם של הישראלים.
כך למשל התחבורה הציבורית מושבתת לגמרי, מהשעה שנכנסת שבת לתוקפה ועד צאתה במוצ"ש. גם חברת התעופה הלאומית לא מטיסה נוסעים ביממת השבת. בבתי חולים מופעלת "מעלית שבת", וכך בבתי מלון גדולים. צה"ל אינו מקיים פעילויות שוטפות, מלבד ביטחון שוטף והכרחי, רוב הקניונים סגורים, וכך גם מסעדות רבות ומוסדות ציבור.
הפעילות של יממת השבת שונה בקרב המגזרים השונים בחברה היהודית בישראל.
עבור כשליש מאזרחי המדינה, הנמנים על המגזרים הדתיים, שבת הוא יום מקודש עם כללים ברורים של מה מותר ומה אסור. בעיקר מה אסור – לא לבשל, לא לנסוע במכונית, לא לצפות בטלוויזיה, לא לשוחח בטלפון, לא להדליק חשמל, ועוד הרבה פעולות בסיסיות שרגילים לעשות בכל ימי חול רגילים. הם מקיימים את החובה הדתית לנוח ולהימנע מהפעילויות האלה, ובעברית מדוברת: "שומרים על השבת".
שבת של דתיים מוקדשת לתפילות מיוחדות בבתי כנסת, לעיון בספרי הקודש היהודיים, לארוחות משפחתיות, ואם יש זמן פנוי – לטיול רגלי בסביבה הקרובה, בתוך מסגרת העירוב.
החילונים, רוב אזרחי ישראל, אינם "שומרי שבת" ומנצלים את היום למנוחה, לבילויים, לנופש, לעיסוק בתחביבים, למפגשים ופעילויות תרבותיות. כמו בכל מדינה אחרת, כמו בכל עם אחר. הם קצת מוגבלים באפשרויות הבילוי, במיוחד בהיותם קרובים לסביבה דתית, אבל בדרך כלל נכנעים למסורת - מכבדים את מי ששומר שבת ומשתדלים לא להפריע את מנוחתו ודבקותו בדת.
בסוף בסוף, גם החילוני מבין כי ישראל היא מדינה יהודית, ויכולה להרשות לעצמה משהו ייחודי שיש רק לה ואין למדינות אחרות בעולם.
במוצאי שבת, אחרי שהערב ירד ויצאו שלושה כוכבים בשמים, אפשר לסכם את השישבת - הסופ"ש הישראלי שנכללים בו מרכיבים לאומיים ודתיים ייחודיים, וכולם נשזרים זה בזה ונזהרים לא להתנגש זה עם זה: יום חול נושק ליום של קודש, ניגוני תפילה עם מוסיקה של מועדונים, מקווה עם ים או בריכה, בית כנסת עם הגן הלאומי, חלה עם פיתה, גפילטע פיש עם חְרַיְימֶה, תוכניות רדיו וטלוויזיה עם פיוטים לשבת.
בין אלה לבין אלה, ממתינה בצד חבילה ענקית ובה עיתוני סוף השבוע, עם המוסף והראיונות הבלעדיים, שיעבירו את הזמן בכל מקום בו נמצא ישראלי בשישבת.
עוד על השבת – כאן בוויקיפדיה
עוד על סממני השבת: 1-סיפורו של העירוב, 2-סיפורה של מעלית שבת.
ועוד קצת על שבת, בקטנה:
ברכה מקובלת: שבת שלום.
חפצים ואבזרים לשבת: נרות שבת, חלה, כוס יין לקידוש.
סלוגן של דתיים: מי ששומר על השבת – השבת שומרת עליו.
כינוי דתי מקובל למי שאינו שומר שבת: מחלל שבת.
כבוד לשבת: הביטוי שבת המלכה.
מראה של יישוב דתי בשבת: אין תנועת כלי רכב. התושבים הולכים בכביש.
שבת של כדורגל: הפועל נגד מכבי. אצטדיונים מלאים.
שבת בערי חוף בישראל: עומס עבודה למצילים בחופי הים.
הודעה של הרשות הטבע והגנים: תפוסה מלאה בחניונים.
הפגנות שלא נס ליחן: חרדים מוחים נגד חילול שבת וצועקים "שאבעס".
חכמת חיים צבאית: לכל שבת יש מוצאי שבת (במשמעות: אחרי המנוחה חוזרים לפעילות).
מראות של שבת ישראלית במדינת ישראל היהודית-דמוקרטית
זהו חלק מפרויקט "כמוסת זמן ישראל 1948-2023".
מה היא כמוסת הזמן ?
לקט נבחר של 75 תמונות מצב ישראליות כאלה שהיו ועדיין כאן איתנו. כל אחת מהן שווה הגדרה מעודכנת עם כמה מילות הסבר יחד עם טיפ טיפה היסטוריה. ככה בקטנה - וכולן יחד נכנסות לתוך כמוסת זמן וירטואלית שתישאר באוויר למען הדורות הבאים.
אפשר לראות מה נכנס אליה בהקלקה על הכמוסה.
