הביוגרפיה שלו ארוכה ומפותלת, ונפרשֹת על פני ארבע מדינות בשלוש יבשות.

אפשר למצוא את פרטיה בשלל אתרי אינטרנט – מוויקיפדיה ועד ערוצי תקשורת מרכזיים, ומבלוגים אישיים עד יוטיוב. עשו ממנה כתבות בעיתונים וסרטים דוקומנטריים, והמון המון אנשים חקרו וכתבו ודיברו וסיפרו ונברו בכל פרט אפשרי בסיפור חייו, שנשמע כמו טרגדיה יוונית.

מכל הביוגרפיה שלו, רק 13 שנים ממוקמות על ציר הזמן ההיסטורי של התרבות הישראלית.

הנה הן בתמצית רלוונטית:

 

אריס סאן הגיע לישראל ב-1957, נער יווני בן 17, שהתברך בקסם אישי, בכישרון בימתי, בחריצות ונחישות - כל אלה אפשרו לו לפתוח את הפרק הראשון בישראליות שלו.

מיד עם הגיעו מצא עבודה כנגן גיטרה וזמר באחד ממועדוני הלילה של יפו. 

הוא עבד קשה למחייתו. ערב ערב הופיע עם תזמורת קטנה, ושר שירים ביוונית. הבליינים אהבו את מה ששמעו, הוא הבין כי יש לו נוסחה מוזיקלית ייחודית שיש לה קהל, והקליט את שיריו על גבי תקליטים שהופצו בחנויות בכל רחבי הארץ.

עד אמצע שנות ה-60, פחות מעשור לאחר שהגיע לכאן, הספיק להוציא המון תקליטים ביוונית ואז החל להלחין ולשיר שירים עבריים, בסגנון יווני ייחודי, שהיו רבי מכר ונשמעו מעל גלי האתר, ובבתים רבים בכל רחבי ישראל.

 

שמו של אריס סאן התפרסם - בגלל הסגנון הייחודי של שיריו, בגלל התלבושות הססגוניות שנהג להופיע בהן, וגם בגלל מדורי הרכילות בעיתונים שאהבו לסקר את השערוריות שהיה מעורב בהן, ואת האירועים הנוצצים שבהם השתתף.

הוא הרוויח הרבה כסף מהופעות ותקליטים, ופתח בעצמו כמה מועדוני לילה, בהם הופיע יחד עם צעירות מוכשרות שגילה וטיפח, והפכו בזכותו לכוכבות בפני עצמם.

בשיא תהילתו, בשלהי אותו עשור, התפרסם תקליט אחד שלו ובו שיר בשפה היוונית, השיר "בום-פאם". התקליט נמכר בלמעלה מ-100,000 עותקים, רק בישראל, וקיבל את העיטור הגבוה ביותר של תעשיית המוזיקה בארץ: "תקליט זהב" - הישג שלא זכה לו אף אמן ישראלי לפניו, והיה השני בהיסטוריה של התעשייה.

 

תהילתו הישראלית לא האריכה ימים.

זמן קצר אחרי שהפיק את תקליט הזהב שלו, עזב את הארץ ונסע לעשות עסקים בארצות הברית. שם הסתבך בפלילים וישב בכלא. לאחר שחרורו מהכלא ניסה את מזלו בהונגריה, ולרגע אחד החזיר לעצמו את רגעי התהילה, אבל גם הם לא החזיקו מעמד והוא שוב הסתבך, בריאותו התרופפה והוא מת שבור לב.