עליזה עזיקרי - בעלת מראה אקזוטי וקול ייחודי, נחשבה כבר זמרת די מפורסמת, שהוציאה תקליט ובו ארבעה שירים שהושמעו שוב ושוב ברדיו. הקריירה שלה דשדשה בין הרכבים מוזיקליים אליהם הצטרפה, לבין מחזות זמר בתיאטרון. כדי להשלים הכנסה, הופיעה במועדוני הלילה של יפו שהחלו לפרוח באמצע שנות ה-60.
עזיקרי, ילידת מרוקו שעלתה עם משפחתה לישראל לפני קום המדינה, היתה עוד אחת מתוך רשימה ארוכה של זמרות ממוצא מזרחי שלא הסתירו את המוצא העדתי שלהן, ונתנו לו ביטוי בקול שירתן ובהגיית המילים. בכמה משיריה אף הוסיפה סלסולים וגוונים מזרחיים בולטים ואף אחד לא ראה בזה עניין שראוי לתשומת לב מיוחדת.
כשהגיעה, באחת הלילות, לבילוי במועדון של אריס סאן, החל ביניהם רומן, ומאז השתנו חייהם.
היא מצאה במועדון בית חם, עזבה את עבודתה במועדון המתחרה ובאה לשיר אצלו.
הוא מצא זמרת מקצועית, מצוידת במראה חיצוני כובש, בקול ייחודי, וקורות חיים שיש בהם תחנות ישראליות אותנטיות: גדלה בקיבוץ, שירתה בצה"ל במסגרת להקה צבאית, שיחקה בתיאטרון הבימה, הופיעה בפסטיבל הזמר והפזמון הישראלי, שרה שירים של נחום היימן ונעמי שמר, והיתה מעורבת בהוויה של אנשי הבוהמה התל אביבית – סלבריטאים של תרבות העילית, מתווי הדרך החדשה בבידור הישראלי.
עבורו - הגוי, הזר, זו היתה רומנטיקה עם יתרונות מעשיים. כזו שיכולה לחבר אותו עוד קצת עם החברה הישראלית.
מרגע שנכנסה לטריטוריה של אריס סאן, היתה לשחקנית חיזוק שלו בדרך לפריצת המעוזים התרבותיים של ישראל.
למרות שהוא והיא היו נשואים, פרחה ביניהם אהבה אסורה ומיוסרת.
הרומן הסוער, שסוקר בעיתונות העברית, הביאה לעולם בת אחת משותפת וגם שותפות מוזיקלית פורה במיוחד. היא היתה לזמרת הבית במועדון שלו, ומשכה עוד ועוד בליינים שנהנו מהשילוב של המוזיקה הישראלית והמוזיקה היוונית.
ב-1967 השיקו שניהם תקליט אריך נגן ובו 12 שירים – כמעט כולם בשפה העברית. שירים שכתב לו שותפו ליצירה, יהודה אופן.
שלושה מהשירים היו ללהיטים של ממש. הבולט ביניהם היה: "נערה ממש אוצר", שהתנגן יום יום בתכניות השונות של הרדיו והגיע לכל אוזן ישראלית שהאזינה – בבית, באוטובוס, בדוכנים בשוק.
.png)
התקליט המשותף היה פורץ דרכים לשלושה אנשים:
לאריס סאן, שהלחין את השירים, עיבד וגם השתתף בליווי קולי.
לעליזה עזיקרי, שניצבה בחזית ושרה בסגנון חדש שילווה אותה עוד שנים רבות לאחר מכן. לכותב המילים של השירים, יהודה אופן, משורר אנונימי ולא מוכר במחוזות הזמר המסחרי בישראל. מילות השירים התאימו לסטנדרט המקובל בתחום השירים: שפה עברית משובחת, חריזה ומשקל, והתאמתם ללחן.
זה היה שילוב ייחודי שסימן נקודת מפנה במוזיקה הישראלית.
היא קיבלה לשורותיה את הסגנון שייקרא מאז: מוזיקה ים תיכונית - סגנון יווני, בלקני, בליווי גיטרה חשמלית מקפיצה, שדחקה הצידה את הבוזוקי, העממי, המיושן שהיה כלי נגינה מרכזי במוזיקה שנוגנה בארצות הבלקן.
ביוני 1967, חודשים ספורים אחרי צאתו של התקליט, פרצה מלחמת ששת הימים.
במהלך ימי הלחימה ביטל ערוץ הרדיו הממלכתי, "קול ישראל" את מתכונת השידורים הרגילה, ופתח את הערוץ לדיווחים ישירים מחזיתות הלחימה, לאורך שעות היממה. בין הדיווחים שיבצו העורכים המוסיקליים בעיקר שירים ישראליים, בעברית, וברשימת ההשמעה אפשר היה לשמוע שוב ושוב את הלהיטים הגדולים מהתקליט של עליזה עזיקרי ואריס סאן.
שבועות אחדים לאחר סיומה, בחודש יולי, קיבלו אריס סאן והמוזיקה שלו את ההכשר הממסדי
הגבוה ביותר שיכלו לקבל באותם ימים.
משה דיין, שר הביטחון הנערץ של ישראל, האיש עם הרטייה על העין, שנחשב למצביא שהוביל את הניצחון במלחמת ששת הימים - חיתן בערב אחד, שניים מילדיו: הבן אסי דיין והבת, יעל דיין. החתונה הכפולה נערכה בחצר ביתה של משפחת דיין, בשכונת צהלה היוקרתית בתל אביב, בהשתתפות מ-1,000 מוזמנים, ביניהם כל האנשים החשובים ביותר: שרי ממשלה וחברי כנסת, קצינים בכירים בצה"ל מגיבורי הניצחון במלחמה, אנשי עסקים ואנשי רוח, עיתונאים וצלמי טלוויזיה. האורח החשוב ביותר, היה דוד בן גוריון, "היחיד בדורו", שכיבד בנוכחותו את חברו לדרך הביטחונית.
לאורחים הוכנה אווירה יוונית - לאורך כל הערב ניגנה התזמורת של אריס סאן בסגנונו המיוחד, והתפריט שהוגש לאורחים היה עמוס במאכלים ומשקאות יווניים.
מי שהכיר את משפחת דיין ידע על "הקשר היווני" במשפחה - דיין האב, חיבב מאד את אריס סאן, את המוזיקה שלו, ואף ביקר במועדונים שלו. הבת שלו, הכלה יעל, היתה פעילה בצוות הצילום של הסרט "זורבה היווני", שצולם באי כרתים שביוון.
זו היתה שנה פורה במיוחד לאריס סאן.
הוא כבר היה מבוקש לא רק להופעות אלא גם כמלחין ומעבד. באותה שנה קיבל הזמנה לעבוד עם גילה אלמגור, שחקנית מתחילה שפילסה את דרכה בין סרטים ומחזות תיאטרון וכבר היתה סלבריטאית נחשבת בין אנשי ה"בוהמה התל אביבית". הוא הלחין עבורה 4 שירים שיצאו על גבי תקליט, כולם באווירה יוונית, בסגנון המוכר שלו.
התקליט נקרא בפשטות: גילה אלמגור שרה אריס סאן.
גילה אלמגור שרה אריס סאן
להאזנה ביוטיוב לחצו על התמונה או בקישור כאן
הנוסחה המנצחת של אריס סאן יכלה להוביל גל חדש שיסחוף את המוזיקה הישראלית, ויאחד בין התרבות העילית לתרבות התחתית...
אבל המלחמה טרפה את הקלפים בחברה הישראלית ובמוזיקה שלה.
על כך, ועוד, בפרק הבא בקישור הבא:
זהו פרק חמישי בביוגרפיה של אריס סאן – זָמָר, מלחין ויוצר מקורי, שפיתח וקידם את המוזיקה הים-תיכונית בישראל, וסלל את הדרך לפריצת "המוזיקה המזרחית" בישראל.
לקריאת כל פרקי הסדרה בתוכן העניינים בקישור הבא :
אריס סאן - חלון ישראלי לים התיכון
(6 פרקים - קישור נפרד לכל פרק)
תחקיר, כתיבה ועריכה: שלומי רוזנפלד
