המִפְנֶה
בשלהי שנות ה-90 חל מפנה, ששינה את פני השירות הלאומי בישראל.
הצלחת האגודה להתנדבות עודדה יזמים נוספים שהקימו עמותות והציעו מסלולי שירות לאומי. באמצעות פנייה לבג"ץ, הן דרשו וקיבלו אישור להשתתף במכרזים הממשלתיים על תקנים של מתנדבות במסגרות ממשלתיות. החלטת בג"ץ לאפשר להן לפעול באופן רשמי, שינתה את האופי של המתנדבים והמתנדבות - בין העמותות היו כאלה שגייסו גם בנות שאינן דתיות, שלא יכלו לשרת בצה"ל, וגם בנים שסורבו לגיוס על ידי צה"ל, וגם צעירות בנות המגזר הערבי.
גם השיח הציבורי השתנה.
יותר ויותר קולות נשמעו בעד פתיחת מסלולי שירות לאומי נוספים שיהיו מוכרים על ידי הממשלה.
הדי השיח הגיעו לשולחן הממשלה, בתקופת כהונתו של ראש הממשלה אהוד אולמרט. הוא יזם הקמת רשות ממשלתית לשירות לאומי-אזרחי עבור כל צעיר וצעירה שאינם יכולים לשרת בצה"ל – ולא רק בנות דתיות. כהכנה להקמתה, פעלה מנהלת הרשות שהכינה לה את התשתית הארגונית – באמצעות שיח משותף עם שש עמותות שהציעו מסגרת שירות לאומי.
המפנה חלחל גם אל האגודה להתנדבות.
ירון לוץ, שכיהן אז כמשנה למנכ"ל, הוביל מהלך היסטורי ששינה את פניה. הוא הבין כי האגודה אינה יכולה עוד להיות מועדון סגור לבנות דתיות בלבד, ויזם הקמת מסלולים נפרדים לבנות חילוניות, בנים שלא יכלו להתגייס לצה"ל, וצעירים בעלי מוגבלויות.
פתיחת הערוצים החדשים לא עברה בקלות.
חברי הוועד המנהל של האגודה, כולם אנשי הציונות הדתית, התקשו להכיל את שינוי הכיוון, וכמוהם גם עובדים רבים באגודה. אבל הרב צפניה דרורי, מתווה דרכה של האגודה, נתן את ברכתו למהלך, שכנע גם את חבריו להסכים, והערוצים נפתחו.
כמה שנים לאחר מכן הרב דרורי הדהים את חבריו כשנתן אור ירוק גם לפתיחת מערך מיוחד לגיוס צעירים וצעירות מהמגזרים הערבים והדרוזים. הרב, המתגורר בגליל העליון, ומשמש רב העיר קרית שמונה, אמר לחבריו: "יש לי שכנים ושכנות ערבים, והם אזרחים כמוני וכמוכם. אם הם מוכנים לעשות טוב למען המדינה, חובה עלינו לתת להם את ההזדמנות".
כשהתמנה ירון לוץ לתפקיד מנכ"ל האגודה להתנדבות הרחיב את מסגרות השירות הלאומי שלה.
מאז ועד היום (2023) למעלה משני עשורים, משמשת האגודה כמסגרת ארגונית למתנדבי השירות הלאומי מכל שכבות האוכלוסייה בישראל.
האגודה להתנדבות, מייסדת השירות הלאומי היא העמותה הבכירה והגדולה ביותר מבין שמונה עמותות העוסקות בכך.
לצידה פועלות עמותות קטנות יותר וייעודיות לפלחי אוכלוסייה שונים. כל העמותות כפופות לפיקוח ממשלתי באמצעות רשות השירות לאומי-אזרחי.
הרשות מעניקה לשירות הלאומי חותמת ממלכתית. היא מנכיחה אותו במציאות הישראלית, ומקיימת ערוץ רשמי אליו יכולים לפנות כל צעיר וצעירה שקיבלו פטור משירות צבאי, מכל סיבה שהיא. "הצעירים האלה" – אומר ירון פינסקי, מנכ"ל הרשות – "נותנים מענה ליעדים לאומיים של מדינת ישראל. בזכות השירות הלאומי יותר חרדים בשוק העבודה, יותר ערבים משתלבים בחברה הישראלית, ובעלי מוגבלויות מקבלים הזדמנות שווה גם אם לא שירתו בצה"ל"
ראובן פינסקי מנכ"ל
הרשות לשירות לאומי-אזרחי
החל משנת 2019
הרשות כפופה לממשלה, ולמרות שאינה גוף פוליטי, השירות הלאומי בכל תולדותיו היה קשור גם לפוליטיקה.
על כך בפרק הבא: "השירות הלאומי והפוליטיקה" (בלחיצה על הקישור)
ירון לוץ, מנכ"ל
ואלה תולדות השירות הלאומי, וסיפורה של האגודה להתנדבות ב-7 פרקים. כל פרק בקישור נפרד:
* מבוא
* השירות הלאומי והברית ההיסטורית
סיפור תולדות השירות הלאומי מבוסס על הספר:
"האגודה להתנדבות - חמישים שנות שירות לאומי"
בהוצאת האגודה להתנדבות (ע"ר). 2022.
תחקיר כתיבה ועריכה: שלומי רוזנפלד
