לקריאת הפרקים הקודמים - לחצו על הכותרת למעלה או בקישור כאן
האב, הבן ורוח הקודש
נפתלי ושלמה קרליבך
בחודש אוגוסט 1959 הגיעו לישראל, בטיסה ישירה מארצות הברית, שני יהודים אמריקאים, אב ובנו.
האב, הרב נפתלי קרליבך, בן ה-70, אחד משישה אחים, בן למשפחת רבנים מיוחסת שמוצאה מגרמניה - לבוש בהידור, עם חליפה שחורה וארשת פנים רציניות, כיאה לרב ומנהיג קהילה של יהודים אורתודוקסים מהזרם הליטאי באמריקה.
הבן, שלמה קרליבך, בן שלושים ומשהו, גם הוא מוסמך לרבנות אבל נראה קצת פחות רב. יותר כאברך בישיבה, קצת ליטאי וקצת חסידי, עטור זקן שחור הממלא את כל לחייו, ולבושו קליל יותר, ללא ז'קט, פניו מקרינות נחמדות וחיוכים מפה לשם, וידיו אוחזות מזוודה יחד עם נרתיק גיטרה.
הבן - ר' שלמה קרליבך
האב - ר' נפתלי קרליבך
השניים לא באו "לעשות עלייה".
אמנם "הארץ המובטחת" היתה משאת נפש לכל יהודי באשר הוא, במיוחד אחרי השואה ומלחמת העולם השנייה, אבל יהודי אמריקה לא מיהרו להחליף את הגשמת החלום האמריקאי בהגשמת חלום יהודי. היה להם נוח בארצם - ארץ האפשרויות הבלתי-מוגבלות, המעצמה החשובה בעולם. אמריקה אפשרה להם חופש דתי וחיים נוחים בקהילות מסודרות. הם הסתפקו בלהיות "הדודים העשירים" שתומכים באחיהם הישראלים מרחוק. שולחים חבילות בגדים בדואר ותורמים כסף בערבי התרמות למען ישראל.
אלה שהיה להם קצת כסף, קפצו לבקר, לפגוש קרובי משפחה, לטעום את אווירת "ארץ הקודש", ולשוב הביתה, אל הבית הנוח, אל הקהילה שלהם, אל הביזנס שלהם. שבו נפעמים מהחלוצים, מלאים בהתפעלות מבני עמם הנושאים בעול הגשמת החזון היהודי בן אלפיים שנה, תוך כדי התמודדות עם אתגרים ביטחוניים וכלכליים לא פשוטים.
גם למשפחת קרליבך היו כאן קרובים, כמה מהם חשובים מאד. כמו: העורך המיתולוגי של עיתון מעריב הנפוץ ביותר בישראל, ד"ר עזריאל קרליבך, או השופט העליון חיים כהן, שהיה גם סלבריטאי משפטי ואישיות חשובה ביותר בתקופה ההיא.
חוץ מביקור אצל קרובי משפחתם, האב והבן עצרו בתחנה החשובה ליהודים דתיים: הר ציון בירושלים, בנקודה ממנה אפשר היה להשקיף על הכותל המערבי, אתר מקודש ליהודי כל הדורות במשך 2000 שנה. הכותל עמד מעבר לגבול, בשטח ירדן שהיתה אז מדינת אויב, ועבור ישראלים ויהודים רבים - רק השבתו לידי העם היהודי תשלים על מלא את שיבת עם ישראל לארצו.
אחרי שחוו את החוויה הרוחנית של ארץ הקודש, התפנו לעסוק קצת בביזנס רוחני.
האב עסק בקידום מכירות לספר שכתב על משפחת קרליבך וקורותיה לפני השואה ובמהלכה.
הבן, שמימן את הנסיעה לשניהם, בא עם תקליט שני שהקליט זה עתה, ובו שירים חדשים בביצועו. שלמה קרליבך כבר היה זָמָר ידוע ומוכָּר בקהילות היהודיות בארצות הברית - "הרביי המזמר" קראו לו. תקליטו הראשון נחטף באמריקה כמו לחמניות חמות, וכל 12 השירים בו נקלטו באוזניהם של צעירים ובני נוער אמריקאיים. שירי התקליט הגיעו גם לישראל והיו מבוקשים ומושמעים בתוכניות "כבקשתך" של ערוצי הרדיו, כלי התקשורת היחידים בארץ הקטנה.
1959 - התקליט "הנשמה לך"
להשמעה ביוטיוב - לחצו כאן
מדינת ישראל היתה עוד ערוץ למוזיקה של שלמה קרליבך, אולי הערוץ החשוב ביותר עבורו.
מבחינה מסחרית, לא יכול היה להרוויח בו הרבה כסף, כי בשנים ההן, שנות ה-50, תעשיית המוזיקה בישראל היתה בחיתוליה. זעירה לעומת השוק המקביל באמריקה. חוץ מזה, הסגנון הדתי שלו, לא התחבר עם המוזיקה הישראלית, העברית, המתפתחת עם האמנות והתרבות העברית שעוצבו בהשראת אורח החיים החילוני.
הלחנים שלו לפסוקים מכתבי הקודש היהודיים, יכלו להתאים יותר לקהל היהודי בגלות הרחוקה. מספרם של אלה היה גדול פי כמה ממספר היהודים בארץ, וזיקתם אל הדת – נוחה יותר. הם יכולים לערוג אל כור מחצבתם כחלק מתשלום המס הרוחני להיותם בני העם היהודי.
אבל ישראל, היא הלב הפועם מחדש של העם היהודי, והוא שר שירים עם נשמה יהודית.
וזה היה החשוב מכל.
גם אם שילב בהם שירי Folk ואפילו שירי דת נוצרים, בסופו של דבר הוא כבר אז, בתחילת הדרך, לא התכוון להיות סתם זָמָר, אלא נושא בשורה מוזיקלית ובשורה דתית וחברתית. הוא שילב את האמנות ברוח הקודש, כשהרווח הכספי היה עניין משני בחשיבותו.
רגע לפני שהסתיים הביקור, הספיק הרביי המזמר קרליבך לערוך היכרות ראשונה עם קהל ישראלי בהופעה אחת ויחידה שהתקיימה ב"מוסד הרב קוק" בירושלים, בפני קהל דתי מעורב - גברים חובשי כיפות סרוגות ושחורות, ונשים בשיער חשוף או עטויות כיסוי ראש.
בתום הביקור, השניים עזבו את הארץ.
קידום המכירות לספרו של האב, נפתלי קרליבך, לא נחל הצלחה מרובה.
קידום המוזיקה של הבן, שלמה קרליבך, נחל הצלחה ראשונה, שפתחה את השער להצלחות הבאות, וכבר בשנה הבאה הגיע הזמר לסדרת הופעות שכרטיסיהן נמכרו מראש.
1960 - התקליט "ברכי נפשי"
להשמעה ביוטיוב - לחצו על התמונה או כאן
בפרק הבא:
צעירים דתיים נשבים בקסמו של "הרבי המרקד", והוא נהיה גיבור תרבות שלהם.
הקסם שלו והמוזיקה הייחודית כובשת לבבות בקהילות יהודיות בכל רחבי העולם.
להמשך,
עבור אל הפרק השלישי בסדרה, בקישור הבא
קרליבך - גיבור תרבות דתית
זהו פרק שני בביוגרפיה המרתקת של הזָמָר החסידי שלמה קרליבך – חלוץ ופורץ דרך שהניח את התשתית לז'אנר המוזיקה החסידית של ימינו.
לקריאת כל פרקי הסדרה בתוכן העניינים בקישור הבא :
(10 פרקים - קישור נפרד לכל פרק)
תחקיר, כתיבה ועריכה: שלומי רוזנפלד