הסיפורים על יוסף ג'י גבעון, מלאים קטעי הומור ועצב.

היהודי הקטן שניסה להתל בכל העולם, עשה זאת בנונשלנט. עם הרבה חן שהוסיף למעשיו ולסיפורי עלילותיו מימד טרגי-קומי.

 

כך למשל סיפר על הדרכון הצ'כי שהחזיק.

אחרי מלחמת העולם השנייה, כשעסק במלאכת זיוף דרכונים כחלק ממשימה לאומית למען יהודים שרצו לעלות לארץ, סידר לעצמו כמה דרכונים. בדרכון הצ'כי שלו רשם את שמו: YALE VIUVOY – שנשמע כמו שם סלבי אותנטי.

לאמיתו של דבר, כך הסביר, מדובר ב"יאָלֶע ויוּבוֹי" היגוי אידישאי של הקטע המסורתי-יהודי הנאמר לפני העלייה לתורה: "יעלה יבוא".

 

כשהיה בסין, לדבריו, אחרי שקשר שם קשרים עם השלטונות המקומיים, לימד את הסינים לשיר את שירו של חיים גורי "באב אל וואד" בגירסה הסינית, שנקראה "באב אל וואנג".

 

על ספסל הנאשמים במוסקבה, דרש התובע להטיל עליו מאסר של 130 שנה. הנאשם, שהיה אז בן 40, קם על רגליו והודיע כי הוא דורש "לעגל" את העונש ל-160 שנות מאסר, כך הוא בטוח שיוכל לחיות 200 שנה.