על סולמות נמוכים ורומנטיקה מוסיקלית
תזכורת לקול הגברי ששקע במרתפי ההיסטוריה
ואיזה מהפך התחולל בקול התקופה.
מוסיקה זה עניין של טעם.
כל אחד וכל אחת אוהבים את המוסיקה שמתנגנת באוזניהם לפי האישיות שלהם, החוויות והזיכרונות, הבית בו גדלו, המוצא העדתי, ועוד גורמים שעושים לאחד את המוסיקה הקלאסית כזו המועדפת, ולאחר - את קצב ה"ראפ". לאחת את אדית פיאף, ולשנייה את עדי זקן. לאלה את הביטלס ולאחרים את החזנות.
אופנה מוסיקלית באה והולכת, כמו כל אופנה תרבותית אחרת, ולא רק במקצב ובעיבודים המוסיקליים.
גם בקולו של הזמר.
בקול הזמרים התחוללה מהפיכה ממש.
מעטים זוכרים אבל פעם נתנו כבוד לזמרים בעלי קול בס ובריטון. הקול העבה, העמוק, שזימר באוקטבות נמוכות. זה היה קול שהמיס לבבות ועורר התרגשות. פרנק סינטרה, נט קינג קול, לואי ארמסטרונג ואחרים סימלו את הגבריות שמעורבים בה קשיחות וגם רומנטיות, מילים רכות ומילים נחושות שעטפו את המאזינים באהבה, בעיקר את המאזינות.
הקול הגברי הזה הלך ונדחק לפינה של הטרובדורים וזמרי הפולק.
זמרי הדור הבא כבר לא התאמצו לעשות "קולות גבריים".
רק לאונרד כהן, עם קול הבריטון שהיה סמלו המסחרי, נשאר שריד אחרון לקול הישן והטוב. קול שמאזינים לו בגלל המילים, בגלל הלחן, ובגלל ההגשה הקולית.
קול הבריטון היה גם הקול הבולט של ישראל הישנה, בשנות החמישים והשישים.
זמרי העשור הרשימו את הקהל הישראלי בקול הגברי – כמו: אברהם פררה, ושמשון בר נוי ומאוחר יותר גם שמעון ישראלי וחיים טופול.
שירי הבוקרים (הו...הו...) העצימו את הקול המיוחד ואחר כך באו הלהקות הצבאיות שבהן היה בולט קולם הנמוך של הצעירים גברברי הלהקה.
בשנות השישים הפציע כוכב זמר בעולם הבידור: אריק איינשטיין, שהיה לא רק חתיך רזה וגבוה, אלא זמר ששר בקול בריטון מעורר התרגשות.
אריק איינשטיין היה חבר בשלישיית גשר הירקון, שבה היה חבר גם בני אמדורסקי, עוד זמר עם קול בריטון. אליהם הצטרף גם יהורם גאון עם הקול הקטיפתי הרך, שנע בין אוקטבות נמוכות וגבוהות. השילוב בין קולות גבוהים לנמוכים היה לנורמה – כך "צמד הדודאים", הגשש החיוור, הצמד קובי רכט וקובי אושרת, החלונות הגבוהים, שלישית המעפיל, השלושרים, הנשמות הטהורות, ועוד.
המהפך הושלם בשנות ה-80, כשהזמרים הישראלים הלכו בעקבות זמרי חו"ל, והפסיקו להתאמץ להיות "גבריים" במובן הישן. משלמה ארצי ועד אייל גולן – לא חשוב מה המנעד הקולי שלך, חשובה יותר הכריזמה, הלחן עם המילים, העיבוד וההפקה המוסיקלית.
בני אמדורסקי - בין הגלים
נשאר עוד זמר אחד, אריק סיני, שהצליח לכבוש את הקהל עם הקול ההוא של פעם.
במשך עשרות שנים, עד תחילת שנות 2000, הוא טיפח את דמות ה"גבר גבר" מהזן הישן, וליווה את דמותו בהופעה חיצונית מתאימה ובפרסומות בהן שימש פרזנטור.
אריק סיני התבגר, ועימו התבגרו קהל מעריציו, בני ובנות הדור שקולו עשה להם משהו בלב. לאחרונה התפרסם כי הביקוש להופעותיו הולך ודועך וכמעט שאין לו ביקוש, וכך הולך ונעלם השריד האחרון של הזמרים עם קולות הבס והבריטון.
לכבודו, ולכבוד הגברים הזמרים מהתקופה הישנה והטובה הנה אחד משיריו היפים, שמזכיר, איך לא, את הגדול מכולם: לאונרד כהן.
Comentarios