נכי צה"ל ומשפחות שכולות
שתי קבוצות אוכלוסייה שיש להן מעמד מקודש בחברה הישראלית.
בקבוצות אלה חברים, בעל כורחם, מאות אלפי אנשים ובני משפחות ששילמו, ולעולם ימשיכו לשלם, מחיר אישי בגופם ובנפשם, כדי שישראל תמשיך להתקיים כמדינה עצמאית. אף אחד מהם לא ביקש להתקבל לקבוצה - אלה שנפגעו במהלך שירותם הצבאי נהיו נכים, לצמיתות. המשפחות השכולות קיבלו את הבשורה על מות יקירם, ומאותו הרגע הצטרפו אל מועדון השכול הישראלי למשך כל חייהם.
על כך הם זוכים להוקרה. הם על תקן "פרות קדושות" שאסור לגעת בהם, אסור לפגוע או ללגלג, ומותר לסלוח גם אם לפעמים מישהו מהם מעצבן.
מעמדם המיוחד נובע מהמצב הביטחוני, שהוא כשלעצמו ערך עליון בנרטיב של מדינת ישראל.
עצם קיומה, כבר 75 שנים, נשען על צה"ל וכוחות הביטחון האחרים - ה"מוסד", שירות הביטחון הכללי (שב"כ), משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר.
זה לא הולך להסתיים בעתיד הנראה לעין.
לכן, כל עוד יש כאן מלחמות ומבצעים צבאיים, אזרחי ישראל יכירו תודה למי שמשרת בהם, וירגישו שיש להם חוב מוסרי כלפי אלה שנפגעו מהשירות, וכלפי בני משפחותיהם.
