לקריאת מילים ומנגינות חלק ב' לחצו כאן
לקריאת כל פרקי הסידרה על חיים חפר לחצו כאן
חיים חפר- עִם או בלי צנזורה
חיים חפר פרץ את כל גבולות השיח של ישראל השמרנית בשני העשורים הראשונים של המדינה.
הוא איתגר את הצנזורה פעמים רבות. רבים משיריו הגיעו לשולחנם של צנזורים למיניהם – מנהלי ערוצי הרדיו קול ישראל וגלי צה"ל, מערכת הביטחון, מגזרים דתיים, אנשי רוח ואנשי חינוך.
השיר המפורסם ביותר שנכתב על ידו וצונזר היה "הסלע האדום", שנכתב בשנות ה-50 על "פטרה", אתר תיירותי בירדן שנחשבה אז מדינת אויב.
את ההשראה לכתיבת השיר קיבל חפר מסיפורים שנפוצו אודות צעירים ישראלים שחצו את הגבול בחשאי, הגיעו אל הסלע האדום, וקורותיהם היו למיתוסים. רובם נהרגו ונרצחו בדרך לאתר או בחזרה ממנו. הבודדים שחזרו העצימו את המיתוס והיו סוג של גיבורים אמיצים שהעזו לעשות את הבלתי אפשרי – לחצות את הגבול, להגיע למקום שאיש ממנו חי עוד לא חזר, ולשוב בחיים.
המיתוס על פטרה ועל ההרפתקאות בדרך אליו ובחזרה ממנו, השתלב עם מיתוסים צבאיים וחלוציים שצמחו מתקופת מלחמת העצמאות והניצחון הישראלי שהביא לה את עצמאותה. במערכת הביטחון חששו כי השיר יעודד צעירים לעשות את המסע לפטרה, ואסרו על השמעתו.
בתחילת שנות ה-60 כתב את "שיר השכונה", אחד הלהיטים הגדולים של התקופה.
"שיר השכונה" נכלל ברפרטואר של חברי הרכב מוזיקלי שנקרא: "להקת התרנגולים", והיה חריג בתקליט ובמופע שהפיקו - באורך שלו (למעלה מ-6 דקות), הכפול מאורך שיר רגיל, ובמיוחד בתוכן שלו.
מילות השיר נחשבו חתרניות במיוחד, ונכללו בהן גסויות מפורשות ומרומזות, כאלה שלא נשמעו עד אז בחברה הישראלית השמרנית, כמו: "מסובבת את התחת" או "מלפנים היא מתפתחת" או מילה המתחרזת עם האות "עי"ן".
לא רק גסויות, גם הפזמון החוזר עם השורה: "לא רוצים לישון רוצים להשתגע" - יכול היה להחריד ולזעזע כל הורה לילדים "ממשפחה טובה", בני טובים מחונכים שגדלו על ערכים נעלים.
מנהלי הרדיו הבינו את הפוטנציאל הבעייתי ומנעו במשך כמה חודשים את השמעתו. אבל בני הנוער דווקא התחברו לשיר ולמילים החתרניות, קנו את התקליט ודרגו את השיר - לא רק במקום גבוה במצעדי הפזמונים השבועיים, אלא כשיר השנה במצעדים.
שיר השכונה סימן תחילתו של מודל חדש במוזיקה הישראלית – מודל שמייחס לבני הנוער חשיבות, לא פחות מהמבוגרים. מאז, ובמשך עשורים רבים, בני הנוער היו פלח מרכזי בתעשיית המוזיקה, והם חרצו גורלות של רייטינג ומעמד בדירוג המוזיקאים הפופולאריים בישראל.
חיים חפר מתח את גבולות חופש הביטוי ככל יכולתו.
באמצע שנות ה-60 כתב לשלישיית החלונות הגבוהים את השיר על הנביא יחזקאל. השיר עיצבן בראש ובראשונה אנשים במגזר הדתי, שראו בו חילול הקודש ממש. גם שמרנים מהמגזר החילוני לא ראו בעין יפה את הסגנון המבזה, בעיניהם, של דמות תנ"כית עליה גדלים תלמידי ישראל מכל המגזרים.
מנהלים ב"קול ישראל", תחנת הרדיו הממלכתית, לא יכלו להשלים עם המילים הפרובוקטיביות, הפעילו צנזורה עצמית ואסרו על השמעת השיר במשך שנים אחדות.
לַיְלָה אֶחָד כְּשֶׁעֵינָיו עֲצוּמוֹת
בָּא אֶל בִּקְעָה מְלֵאָה עֲצָמוֹת
עֶצֶם אֶל עֶצֶם חִבֵּר וְאָסָף
אֶלֶף חֲתִיכוֹת אָז הָלְכוּ אַחֲרָיו!
אֶל אֶל אֶל יְחֶזְקֵאל
אֵיךְ הוּא דִּבֵּר עַל מִינֵי תּוֹעֵבוֹת
אֵיךְ הוּא הִרְבִּיץ נְאוּמִים בָּרְחוֹבוֹת
אֵיזֶה מִלִּים וְאֵיזֶה בִּטּוּיִים
אַךְ הָעָם צָחַק לוֹ וְרָץ לְבִלּוּיִים!
אֶל אֶל אֶל יְחֶזְקֵאל
הוּא אָז חָלַם שֶׁהוּא טָס עַל גַּלְגַּל
בֵּין עֲנָנִים בּוֹעֲרִים כְּחַשְׁמַל
שְׁנֵי מַלְאָכִים הוּא חִבֵּק וְלִטֵּף
הַנָּבִיא יְחֶזְקֵאל יָדַע אֵיךְ לְכַּיֵּף!
אֶל אֶל אֶל יְחֶזְקֵאל
אָנוּ בְּעַד הַנָּבִיא יְחֶזְקֵאל
נֵלֵךְ אַחֲרָיו עִם תַּרְמִיל וּמַקֵּל
אֶל כָּל מָקוֹם שֶׁאוֹתָנוּ יָבִיא
הַנָּבִיא יְחֶזְקֵאל הוּא בּוֹמְבָּה שֶׁל נָבִיא
אֶל אֶל אֶל יְחֶזְקֵאל
אָח, אֵיזֶה גֶּבֶר אָח, אֵיזֶה אִישׁ
שְׁתֵּי הָעֵינַיִם כְּאֶבֶן תַּרְשִׁישׁ
עִם מַלְאָכִים הוּא אָכַל וְשָׁתָה
הוּא וֶאֱלֹהִים כְּמוֹ אֲנִי וְאַתָּה!
אֶל אֶל אֶל יְחֶזְקֵאל
השיר על יחזקאל בביצוע שלשייית החלונות הגבוהים
להאזנה ביוטיוב לחצו על התמונה או בקישור כאן
למעלה מ-40 שירים של חיים חפר היו שירים מעוררי מחלוקת. כמה מהם נגנזו לפרק זמן קצר, אחרים לזמן ממושך או אפילו לצמיתות.
הוא לא פחד מצנזורה, למרות שידע כי המילים שהוא כותב, בעייתיות. וסביר להניח כי אפילו אהב את האתגר וההתמודדות. כזה היה האיש - פלמחניק שנבעט מהממסד שנשא על גבו את רוח הפלמ"ח אל האזרחות ושם מצא מרחב אינסופי של שיטוט במחוזות חדשים, אליהם הוביל את השירים ואת החברה הישראלית כולה.
זהו פרק אחרון במונוגרפיה המוזיקלית על חיים חפר, יוצר ופורץ דרך שכתב מאות שירים פופולאריים שעיצבו את הפזמון והתרבות הישראליים במאה ה-20.
לקריאת כל פרקי הסידרה ותוכן העניינים לחצו כאן