1964-עיר-הנוער.jpg

עיר הנוער

פרק 2

חתיכות היסטוריה

תמונת לוגו לחתיכות היסטוריה 5.jpg

ככה זה התחיל

השנה: 1963.

בעיריית תל אביב שברו את הראש, מה לעשות בשטח העצום של "גני התערוכה", שהשתרע בצפון העיר מעבר לנחל ירקון - 300 דונם ובהם היו מפוזרים ביתנים ודוכני אוכל, רחבות דשא ענקיות, ערוגות פרחים, חורשה ואגם זעיר עם קומץ ברבורים לבנים.

רוב ימות השנה היה המקום שומם. הביתנים החדשים שנחנכו ארבע שנים קודם לכן, משכו אליהם מדי שנה אלפי ישראלים ובני משפחותיהם שבאו ל"יריד המזרח", שהתקיים בחודשי הקיץ, ויחד איתו היה פעיל באופן זמני גם לונה פארק עם מתקנים לילדים. בחודשי השנה האחרים – היה שם שיממון כללי. פה תערוכה, שם כינוס, וימים ולילות רבים ללא כל פעילות.

חברת "יריד המזרח חברה לתערוכות בע"מ" שתפעלה את השטח, הגתה את הרעיון לקיים בשטח "עיר נוער". נציגיה ישבו עם נציגי מחלקת הספורט והנוער של עיריית תל אביב, ותכננו משהו גרנדיוזי: מרכז בילוי לנוער, שישתרע על שטח גני התערוכה כולו, וייתן מענה לחוסר המעש ולשעמום שהיה מציף אותם ב"חופש הגדול".

כדי להעצים את הרעיון, החליטו לשתף את בני הנוער שיהיו שותפים לניהול ולביצוע הפרויקט. בחרו נציגות נבחרת של צעירים, שפעלו במסגרות שונות בעיר, ויצאו לדרך.

 

בחודש יוני 1963 נפגשו חברי מליאת "מועצת עיר הנוער" הראשונה.

הם בחרו בעודד חרמוני, תושב היישוב אָזּור ותלמיד י"ב בתיכון חדש, לכהן כ"ראש המועצה", ובעצם ראש העיר הצעיר. עודד, פעיל בנוער העובד, חובב ספרות ושירה היה דמות מוכרת ב"פרלמנט הנוער של בתי הספר התיכוניים בתל אביב". לסגניו, נבחרו: נאווה פרלמוטר, יעקב פלינט, וגדעון רמז, בנו של האלוף אהרון רמז – כולם תלמידי תיכון ופעילים במסגרות נוער שונות בעיר.

במשך שלושה שבועות התכנסה המועצה, יחד עם נציגי העירייה ועם נציגי חברת יריד המזרח, וגיבשו את מתכונת "העיר". תכננו פרלמנט של צעירים, בזאר של צעירים, ביתנים בהם ירוכזו כל מה שמעניין צעירים, ואפילו הקימו "משטרת צעירים" שתפקח על שמירת הסדר

ב-7 ביולי פתחה את שעריה עיר הנוער הראשונה, לקהל הרחב, תמורת סכום סמלי: 75 אגורות לילדים ולנוער, 60 אג' לקבוצות מאורגנות, ו-1.25 לירות למבוגרים.

1963 - מודעת עיר הנוער פותחת את שעריה.png

מיום שנפתחה ועד שנסגרה כעבור 40 ימים זרמו אליה כחמישים אלף איש. המבקרים הסתובבו בין ביתני הצבא שהציג מטוסים וכלי נשק, עברו לביתן המדע, טיילו בין מוצגי הבזאר לצעירים שהורכב מפריטים המתאימים לגילם, השתתפו בדיונים וסימפוזיונים, ובחידון של שמוליק רוזן, ונהנו משעשועי הלונה-פארק - צ'ופר גדול ומהנה במיוחד, שהכניס כסף לקופת "יריד המזרח" וכיסה חלק מהעלויות.

האירוע עשה כותרות בעיתונים. דוד בן גוריון, ראש הממשלה המיתולוגי בא לענות לשאלות בני הנוער. אחריו הגיעו גולדה מאיר ואבא אבן מהקואליציה ומנחם בגין מהאופוזיציה, שרים וחברי כנסת ואנשי ציבור שבאו לשאת נאום באוזניהם של בני הנוער העירוני, ולקוות שהדברים יצוטטו בעיתונים.

ההצלחה הביאה את הסיבוב הבא של עיר הנוער.

בקיץ 1964 בחרה מועצת הצעירים את קמי יהלומי לעמוד בראשותה. ראש העיר הצעיר וחברי המועצה קיבלו מפתח ומגילה מיוחדת מראש העיר המיתולוגי מרדכי נמיר, אלף יונים הופרחו באוויר, והקהל הצעיר שוב זרם בהמוניו אל העיר הצעירה ביותר בארץ.

הם נהנו מתערוכות שעסקו בבולים, העפלה, ספורט, שיכון, מדע וטכנולוגיה. השתעשעו במתקני הלונה פארק, הקשיבו לסופרים וללהקות זמר, רקדו ושרו, ועשו חיים.

דמי הכניסה הסמליים היו שווים לכל נפש, ומספר המבקרים עלה על מספר המבקרים בעיר הנוער הראשונה, למרות שהשנייה נמשכה רק 18 יום.

עיר הנוער השלישית כבר נכנסה לתלם.

ב-1965 התכנסה מועצת העיר הצעירה בראשותו של הנבחר, רפי אונגר. ביום הפתיחה נסעו המנהיגים הצעירים במכונית כיבוי היסטורית ברחובות תל אביב, ובהגיעם אל שערי יריד המזרח הכריזו על פתיחת העיר השלישית, שהיתה דומה להפליא לעיר השנייה והראשונה, אך מספר המבקרים בה עמד על קרוב ל-100 אלף איש.

מכאן והלאה, המשיכה עיר הנוער לפעול מדי קיץ, עד שנות ה-80.

מועצות צעירות נבחרו לקדנציה קצרה, מחיר הכניסה בוטל, משך האירוע התרחב והתקצר, ביתנים חדשים תוכננו, תערוכות הוקמו ופורקו, במות וביתנים, אמנות ואמנים, ספורט וספורטאים, וכל מה שהונח ביסוד הערים הראשונות.

מספר המבקרים עלה בהתמדה, והגיע למאות אלפים, בשנים בהן האוכלוסייה של המדינה כולה עמד על שלושה מיליון נפש.

דור הלך ודור בא. צעירים חדשים נבחרו למועצה וצעירים אחרים באו ליהנות מפרי עמלם.

רק שלושת ראשי הערים הראשונות – לא זכו לראות את כל ממשיכי דרכם. שלושתם הלכו לעולמם בדמי ימיהם, וצירוף מקרים טרגי נרשם בהיסטוריה של עיר הנוער

 

מה קרה עם ראשי הערים ? ומה היה שם בעיר הנוער ?

על כך, ועוד - בפרקים הבאים.

הנה, בקליק, הסיפור המלא על עיר הנוער התל אביבית,

שהיתה חלק בלתי נפרד ממה שקרה כאן בין הסיקסטיז לאייטיז.

 

הפרק הקודם:

* עיר הנוער והנעורים של התרבות הישראלית 

הפרקים הבאים:

* מה היה שם בעיר הנוער ?

* השנים האחרונות - שנות השקיעה

* כבוד ראש העיר - הצלחות וטרגדיות

* עיר הנוער - סיפורה של תקופה