כבוד ראש העיר | Shlomirosenfeld

עיר הנוער

פרק 5

חתיכות היסטוריה

כבוד ראש העיר
הרבה הצלחות וכמה דפי "יזכור"

באחד מימי חודש יוני 1974 דהרו בחוצות תל אביב שתי מכוניות כיבוי.

במקום סירנות מייבבות נשמעו מהן קול צלצולי פעמונים שבישרו את בחירתו של אמנון בסון, תלמיד י"א בתיכון, לתפקיד "ראש עיר הנוער". כמה דקות קודם לכן, נבחר בסון לתפקידו בישיבה קצרה של "מועצת עיר הנוער" הנבחרת, ותחת עינם הפקוחה של אנשי האגף לתרבות נוער וספורט בעיריית תל אביב.

הטקס הזה היה למסורת עוד מהשנה הראשונה לקיומה של עיר הנוער:

מועצת עיר הנוער, המורכבת מתלמידי תיכון, מתכנסת ובוחרת מתוכם את ראש העיר. לאחר היבחרו התייצב אצל ראש העיר האמיתי, שנשא ברכות בטקס מכובד, והעניק לו באופן סמלי את "מפתח העיר". מלשכת ראש העיר המבוגר יצאו ראש העיר הצעיר וחבריו בשיירת מכוניות כבאים אל גני התערוכה כדי לפתוח את העיר.

עיריית תל אביב, המפיקה, נתנה כבוד לראשי עיר-הנוער, שהיו כולם תלמידי התיכון ופעילים מוכרים בארגוני נוער.

הנבחרים הצעירים, היו לכוכבי התקשורת. התראיינו בעיתונים, קיבלו מפתח ומגילה סמליים והובילו טקסים מרשימים. הם הרגישו אחריות עצומה לנהל "מועצה" שתפעלה את "העיר", בעזרת המועצה שחבריה נשאו תפקידי מנהל סמליים כ"ממונים" על נושאי תרבות, ספורט בידור וכיוצ"ב. לרשותם עמדו גם מתנדבים רבים, וביניהם גם "משטרת צעירים" שפיקחה בשנים הראשונות על הסדר בכל רחבי המתחם.

1966 - חברי מועצת עיר הנוער בהצבעה על בחירת רוני מיליקובסקי.jpg

מועצת עיר הנוער 1967 בוחרת את ראש העיר רוני מיליקובסקי

המועצות הראשונות של עיר הנוער נבחרו מקרב תלמידי תיכון פעילים בתנועות הנוער ו/או כאלה שנמנו על חברי "פרלמנט הנוער" התל אביבי - פרלמנט שהתכנס אחת לכמה שבועות לדיונים בענייני השעה והמקום.

חברי המועצה הראשונה בחרו בעודד חרמוני, לכהן כראש עיר הנוער הראשונה. עודד, תושב היישוב אָזּור ותלמיד י"ב ב"תיכון חדש", לכהן כ"ראש המועצה", פעיל בתנועת "הנוער העובד", חובב ספרות ושירה היה דמות מוכרת ב"פרלמנט הנוער". לסגניו, נבחרו: יעקב פלינט, נאווה פרלמוטר תלמידה ב"תיכון חדש" שהשתתפה בתסכית הרדיו "משפחת שמחון" כנאוה, ביתו של שמואל רודנסקי, וכן גדעון רמז, בנו של האלוף אהרון רמז – כולם תלמידי תיכון ופעילים במסגרות נוער שונות בעיר.

לראש עיר הנוער השנייה, נבחר קמי יהלומי, תלמיד גימנסיה הרצליה וראש מועצת התלמידים בה. חובב שירה ודייג, פעיל בתנועת הנוער.

לראש המועצה השלישית נבחר רפי אונגר, גם הוא תלמיד גימנסיה הרצליה וראש מועצת התלמידים בה, חניך ומדריך בתנועת "מכבי הצעיר".

בצירוף מקרים נדיר וטרגי, שלושת ראשי העיר הראשונים הלכו לעולמם בגיל צעיר מאד:

עודד חרמוני נהרג במלחמת יום כיפור, בתפקידו כקצין חינוך בדרגת רב סרן. קורות חייו מפורטים באתר יזכור - כאן.

קמי יהלומי נפטר ממחלת הסרטן. קורות חייו מפורטים באתר מורשת הצנחנים - כאן.

רפי אונגער, אף הוא נהרג במלחמת יום כיפור. בעת מילוי תפקידו כעיתונאי של רשות השידור. קורות חייו באתר יזכור.

מימין לשמאל: קמי יהלומי, עודד חרמוני, רפי אונגער

ראש עיר הנוער הרביעי (ב-1966) היה רוני מילוא (מילקובסקי), שעשה קריירה פוליטית כחבר כנסת, שר בממשלה, ושיא הקריירה נבחר לכהן כראש העיר האמיתי של העיר הגדולה תל אביב.

ראש עיר הנוער העשירי היה דוד פייגנבלט, שפנה לקריירה עסקית והיה לאחד מיָזָמֵי ההייטק הגדולים של ישראל, ומוכר יותר בשמו הנוכחי: דוידי גילה.

ראשי העיר האחרים נבלעו בחברה הישראלית והמשיכו לקריירות בתחומי עיסוק שונים ומגוונים - יש ביניהם סוכן ביטוח, איש עסקים, מרצה מבוקש, משפטנים, אל"מ בצה"ל, מאמנים אישיים וגם קוסם אחד.

הנה רשימה חלקית שלהם:

מאיר וורונצברג-נצר (1967) יואב בן דרור (1969), עפרה פרסיל (1970), עופר אטינגר (1971), שמעון מנג'וק (1973), אמנון בסון (1974), דב שוורץ (1975), אורי אירם (1976), תמר צוקר (טילמן) (1977), אריה קלמנזון (1979), רונן שגיא (1980), אייל באיער (1983), יוני גרא (1995).

ככל שהשתנה אופייה של עיר הנוער, נדחקו ראשיה הצעירים וחבריהם למועצה, למעמד סמלי יותר.

המפיקים מהעירייה וחברות ההפקה הובילו את האירוע ודאגו לכל פרט בו.