יוסף ג'י 7.jpg

שמעת על יוסף ג'י ?

פרק 3

חתיכות היסטוריה

תמונת לוגו לחתיכות היסטוריה 5.jpg

בין המערב למזרח
(הביוגרפיה - חלק ב')

יוסף לא התכוון לשהות בבית הוריו.

באמצע שנות ה-50 יצא לצרפת, המדינה השכנה, והצטרף אל חברי "המושבה הישראלית" בעיר הבירה פריז.

חברי "המושבה" היו שליחים רשמיים מישראל, עיתונאים, ואנשי "בוהמה", שחקנים מתחילים שחיפשו את דרכם, סטודנטים ובני עשירים שיצאו לחוות את נפלאות העולם הגדול. בנקודות המפגש שלהם בבתי הקפה "דום" ו"סלקט", הופיע יוסף, כדי להיפגש עם חבריו משכבר הימים, ולהכיר חדשים. על דש בגדו ענד את "סיכת הפלמ"ח", ומפיו קלחו סיפורי גבורה על קרבות בהם השתתף, ועל הקשרים החדשים שטווה ברחבי אירופה.

בין ה"חברים" שפגש בהם, היה גם חיים גורי, קצין פלמ"חניק, אפוף בהילה חולמנית של סופר ומשורר. גורי יצא ללימודים באוניברסיטת "סורבון" בפריז, ושלח משם רשימות ורשמים לעיתונים עבריים במדינת ישראל.

מי שחשד בז'וזף גבעון-גוטמן כי הוא בדאי, נדהם לגלות כי יוסקה, ההוא מהפלמ"ח, אכן בעל קשרים ענפים. עיתונאים זכו להגיע בעזרת קשריו לפגישות עם נושאי משרות שלטוניות, התארחו עימו בביתו של ראש ממשלת צרפת, וראו אותו מסתודד עם פקידים בכירים ובעלי הון.

שם, בשולחנות בתי הקפה של פריז, החלו אנשים לתהות בקול רם מי הוא האיש המסתורי שנמצא בכל מקום, ונעלם מכל מקום. שלא נושא שום תפקיד אבל נראה בתמונות עם סטאלין, שמגיע לאירועים מכובדים אבל מסתובב עם בגדים מרופטים, שמתהדר בעסקאות בינלאומיות אבל אין לו בית משלו.

Le Select.jpg
pariscafe.jpg
קפה Le Dôme וקפה Le Select בפריז, מקום המפגש של ישראלים בשנות ה-50

בפריז ניסה להקים עיתון מסחרי לתיירים, שנקרא: "אמריקן קיוסק", אך כשל ונותר עם כמה מטבעות בכיס, ומשרד טחוב שהיה גם לחדר המגורים שלו.

הוא ניסה את כוחו בתעשיית הקולנוע. שימש זמן קצר כעוזר במאי, ואף ניסה להקים חברת סרטים משלו, אך מלבד כרטיסי ביקור נוצצים והבטחות גדולות לא יצא כלום מהחברה. בהמשך טס לארצות הברית כדי לנסות ולהציע את כשרונו אך לא הצליח. משיטוטיו בתעשיית הקולנוע, נותרו לו בעיקר סיפורים ותמונות המציגים ידידות מופלאה עם כוכבות אגדתיות כמו ז'ולייט גרקו, מרלן דיטריך ובריג'יט ברדו.

גבעון-גוטמן שב לבית הוריו ומשם יצא לשוטט בעולם ולנסות את מזלו בעסקים מפוקפקים. קיסמו האישי יחד עם דרכוניו הרבים – פתחו לו שערים חדשים באירופה. הוא נכנס ויצא ממדינות שונות ועסק בהברחות בינלאומיות אל ומחוץ למדינות הקומוניסטיות שהיו סגורות למסחר רגיל עם המערב.

בין נסיעה לנסיעה, פגש פליטה יהודיה שהכיר בשנים שעסק בהצלת יהודים, נשא אותה לאשה אך נישואים אלה הסתיימו מהר.

 

ב-1958 נעצר יחד עם איש עסקים אמריקאי והושלך לכלא במזרח גרמניה. השניים הואשמו בהברחות סחורה לתוך המדינה הקומוניסטית, ונדונו לתקופות מאסר.

גוטמן-גבעון לא השלים את ארבע שנות המאסר שנגזרו עליו, השתחרר מהכלא והמשיך לשוטט בעולם ולשלוח דרישות שלום לחיים גורי, חברו הוותיק, באמצעות גלויות ששלח מרחבי הגלובוס, נושאות חותמות של מדינות באסיה ובאירופה.

גם עיתונאים ודיפלומטים ישראלים נתקלו בו, ראו אותו באירועים חשובים, ושימשו בלדרים לדרישות שלום שנשלחו לאוזניהם של גורי וחבריו "מהתקשורת". האיש שנזרק לשולי החברה הישראלית, הציג להם הוכחות חד משמעיות כי הוא חי וקיים ושווה פי אלף יותר מאלה שזרקו אותו. הוא איש העולם הגדול שמתעסק עם מאו טסה-טונג, אינדירה גנדי, ז'אן פול סארטר וגדולי עולם, מהודו וסין עד שטוקהולם, ולא בעסקנות הקטנונית של מפא"י ומפ"ם.

היו כאלה שהעלו את האפשרות כי גבעון הינו סוכן של השירותים החשאיים, אבל השלטונות בישראל הגדירו אותו כ"סיכון בטחוני", אסרו על גורמים רשמיים להיפגש איתו, והזהירו ישראלים השוהים בחו"ל מפני האיש המנסה לקשור עימם קשרים למטרות לא ידועות.

 

ב-1964 הוא נראה בפסטיבל ונציה, מחפש משקיעים ושחקנים לחברת הסרטים שלו.

חודשים ספורים לאחר מכן נעצר גבעון בפריז. באותה עיר בה נהג להתפאר בקשריו ובעסקיו חובקי עולם, נלכד כשהוא גונב באופן שיטתי כסף מזומן מקופתו של בעל מכבסה מקומית.

מעצר 1964 בפריז - מקוצר_edited.jpg

ג'וזף גוטמן/גבעון נדון למאסר קצר, ושוב יצא לדרכו, הפעם הכיוון היה מזרחה, הכי מזרח שיכול להיות: לברית המועצות. לב ליבו של הגוש הקומוניסטי. משם המשיך לשלוח גלויות ותמונות לחיים גורי ולחברים שלא האמינו למראה עיניהם - הבחור יוצא מכל צרה ומתקדם הלאה.

 

דרישות השלום שלו עשו את שלהם.

חיים גורי חשב שיש לו סיפור טוב ביד, והפיץ אותו בעיתון "למרחב", בו כתב טור.

גורי, שהתפרנס בין היתר מכתיבה עיתונאית, החל לפרסם ב-1965 סדרת מאמרים שעסקו באדם מעניין אשר חייו והתנהלותו כאילו נלקחו מתוך רומן הרפתקאות מותח. גיבורו הוא אנטי גיבור, מוגבל בתנועותיו, לוזר נצחי שנופל וקם, ומופיע במקומות שונים בעולם באירועים חשובים, לצידם של אנשים מפורסמים. לגיבור היה רק חצי שֵם: יוסף ג' - סוג של אנונימיות שהוסיפה נופך מסתורי לדמות.

יוסף ג', שהיה סוג של בדיחה פנימית בין קבוצה של ידוענים – הפך להיות גיבור פולקלור בקהל נרחב יותר - קוראי העיתון "למרחב" שעיקר תפוצתו היתה בקרב ההתיישבות העובדת, ובמוסדות המפלגה - מפלגת "אחדות העבודה". אנשי העמל והעסקנים המפלגתיים מהמשרדים, נלהבו מהסיפור, וקראו בשקיקה כל פרק מ-15 הפרקים שסיפר להם חיים גורי, הענק הספרותי, שידע להלהיב את דמיונם. גם בבראנז'ה העיתונאית של אותם ימים עקבו אחרי התופעה, וציפו להמשך.

 

פרק מהסדרה של חיים גורי על יוסף ג.jpg
פרק מהסדרה שפרסם חיים גורי בעיתון למרחב - 1965
לקריאת המאמר המלא הקליקו על התמונה

גורי ידע על עברו הבעייתי של האיש, על היתקלויותיו עם החוק, ועל דמיונו הפרוע.

ובכל זאת, ואולי בגלל זה, חיבק אותו באהדה וברחמים, בתשוקה ספרותית שלא התעמתה עם הזהירות העיתונאית. לקוראיו הבהיר, שוב ושוב, כי יוסף שלו הוא מציאות בערבון מוגבל. הם נסחפו אחריו אל תוך המערבולת הדמיונית ושיתפו פעולה – מכל קצווי הארץ נשלחו לגורי מכתבים של קוראים שטענו כי גם הם פגשו את הגיבור, ותיארו בפרטים מדויקים שמות ומקומות בהם נתקלו בו. במשך שנתיים גורי ליקט וסיפר והרכיב עוד ועוד חלקים שונים מהפאזל, שלא הצליחו להתחבר יחד לתמונה ברורה והשאירו את יוסף ג' – מסתורי וחמקמק.

 

בחודש דצמבר 1966 התפרסמה בכלי התקשורת הרשמיים בברית המועצות, ידיעה על מעצרו של אחד, יוזף גוטמן, יהודי בעל דרכונים כפולים. הוגש נגדו כתב אישום ובו סעיפים של עסקאות בשוק השחור ו"הפצת חומרים פורנוגרפיים".

הידיעה הגיעה לישראל, ושמו של האיש נחשף לציבור הישראלי: ג'וזף גוטמן הוא יוסף גבעון שהוא יוסף ג', ההוא מהסיפורים של חיים גורי.

שמו המלא התנוסס מעל דפי כל העיתונים החשובים בישראל – מעריב, ידיעות אחרונות, הארץ, דבר, וכמובן: למרחב.

 

גורי התיישב לכתוב פרק אחרון בעלילותיו של יוסף.

הפרק הוקדש למאמר מסנגר על גיבורו שהסתבך, בתקווה שהשלטונות הסובייטיים קוראים את דבריו:

"לא מבריח עומד לפניכם ולא רמאי שביקש להפיק רווחים מפקפקים מעסקאות אסורות. לפניכם, רבותי השופטים, עומד אדם בודד מאד שחטאו היחידי הוא ניסיונותיו חסרי הישע להוליך שולל את חוקי הכובד ולהמריא מעלה מעלה. לפניכם עומד גאון הבדיה האנושית, המנסה לחרוג מן הסיטואציה האבסורדית שאליה נקלע על לא עוול בכפו..."

 

הגולם קם על יוצרו, ומעתה ואילך יהיה יוסף ג'י גבעון, כוכב זוהר בשמי התקשורת הישראלית.

חיים גורי - 1947.jpg
חיים גורי - לוחם, משורר, סופר ועיתונאי