חיים גורי, המו"ל של אגדת יוסף ג', החל לפרסם את עלילות הגיבור בחסותה של "אגודת מי מכיר את יוסף ג'".

ה"אגודה" עצמה היתה חלק ממכלול ספרותי ששימשה פלטפורמה נוחה לפרסום. היא לא היתה קיימת במציאות אלא התארגנות מטאפורית של חוג מקורבים, מורכבת מחבריו ומכריו של גורי, וכללה שמות של ידוענים, אנשי רוח ומעשה, שמצאו את דרכם בהמשך אל צמרות קטנות וגדולות בתרבות ובחברה הישראלית.

ביניהם אפשר למנות את: יצחק רגר, אדווין איתן, אליהו אילת, אלישע גת, מיכאל בר זוהר, מישה אשרוב, מרגוט קלאוזנר, דן פתיר ואחרים. רובם נעו על הציר התרבותי ישראל-צרפת. בקצה השני של הציר הם פגשו בעלי ברית מפורסמים כמו אלי ויזל, "סופר השואה" וחתן פרס נובל, שטרח להקדיש פרק בספר זיכרונותיו, גם לאיש והאגדה יוסף גבעון.

 

כל אלה פגשו את יוסף, וידעו לספר עליו סיפורים שלפעמים נדמה כי הם הזויים, לא פחות מהגיבור שלהם.

באחד הסיפורים, מלווה יוסף ג'י את חבריו אל חדר ההלבשה של הזמרת והשחקנית הנודעת ז'ולייט גרקו, ומכיר לה אותם. היא עצמה תספר לאחר מכן, שאין לה מושג מי הוא בדיוק, פרט לזה שהיא רואה אותו הרבה כשהוא נמצא לידה בהופעותיה.

בהמשך העלילה, נכנסים החברים עם יוסקה להצגת בתאטרון "אדוארד השביעי", מהגדולים של פריז, אחרי שהבטיח לחברים כי הצליח להשיג עבורם כרטיסים להצגה. הוא לוקח אותם לתא צפייה, אך מתברר כי התא תפוס, הוא מנסה לעבור איתם לתא אחר, אך גם זה תפוס, עד שהסדרנית מגרשת אותם בבושת פנים מהאולם, והוא מתנצל בפני החברים כי "טעה, והכרטיסים שייכים לתאריך אחר, והוא התבלבל בגלל הטיסה ללונדון, אליה הוא ממהר להגיע...".

בפגישה אחרת הוא מכנס אותם בחדר מלון לפגישה עם מפיק ידוע, לצורך חתימת חוזה להפקת סרט על בסיס רומן של סופר צרפתי נודע, אך רגע לפני החתימה על החוזה הוא מתחמק.

יוסף מבטיח לחיים גורי פגישה עם נשיא צרפת שארל דה-גול שהוא "חברו הטוב", אך לא מקיים. לעומת זאת הוא מבטיח לעיתונאים פגישה עם ראש ממשלת צרפת, פייר מנדס פרנס, ואמנם הפגישה לא מתקיימת אך הם מתארחים בביתו ומתקבלים על ידי אשת ראש הממשלה. לפעמים יש לו הצלחות מוכחות - לעתונאים אחרים הוא מארגן פגישות עם ראשי מדינה, עם עורכי עיתונים חשובים, ועם סלבריטאים מכל תחום מוכר.

 

בעיתון "הארץ" פורסמה תמונה בה נראה גבעון על רקע האנייה אלטלנה הבוערת. צלמים ותיקים שהיו שם, העידו כי התמונה אותנטית.