-פרק 7-
אריק איינשטיין ואורי זוהר
שתי הנשים החשובות בחייו של איינשטיין, סימה ואלונה, היו פעילות ב"חבורת לול" שהנהיג הגבר שלהן יחד עם אורי זוהר בשנות ה-70.
החבורה היוצרת הזו בעטה בכל המוסכמות של הממסד הוותיק, והביאה לידי ביטוי מוקצן את החיים הפרועים חסרי הרסן, שהרעידו אפילו את חבריהם ומעריציהם בזרם החילוני, הזרם המרכזי בישראל.
חבורת לול היא תחנה אחת במסע ארוך ותמשך בין אריק איינשטיין ואורי זוהר. מסע אמנותי וחברי שהניב בין השניים קשר עלילתי מרובה בפרטים עסיסיים.
יש תפניות בעלילה. תפניות מפתיעות, שמכוונות זרקור אל זרמים מנוגדים בחברה הישראלית.
בשנות ה-50 שניהם שיחקו ושרו בלהקה צבאית (הנח"ל) אחר כך בלהקה אזרחית (בצל ירוק). הם, יחד עם אחרים, סללו את הדרך לזמרים אחרים ולתופעת הלהקות הצבאיות שתשנה את מפת המוזיקה הישראלית ותהיה אחד מיסודותיה. (ראו הרחבה כאן)
בשנות ה-60, כל אחד מהם פנה לדרך אחרת – אורי זוהר התמקד בהופעות סטנד-אפ, ובהמשך יצר סרטים שעשו היסטוריה בתחום הקולנוע הישראלי. אריק איינשטיין, המשיך בקריירה מוזיקלית כזָמָר. לאורך כל העשור, נפגשו פה ושם על במות בידור ומדי פעם שתפו פעולה בהופעות זה לצד זה.
בתחילת שנות ה-70, שיתוף הפעולה ביניהם התהדק והיה לקשר חברי עמוק - שניהם הנהיגו את חבורת לול, הפיקו בסרטים שבהם כיכבו יחד עם אחרים, ושילבו בהם את המוזיקה של אריק איינשטיין.
חבורת לול התגבשה בעידן האופוריה הישראלית בין מלחמת ששת הימים למלחמת יום כיפור, וקיבלה השראה מרוח ה"סיקסטיז" באמריקה ואנגליה. התוצרת של לול היתה נקודת שיא במרד החברתי של הדור הצעיר בדור האבות המייסדים של המדינה. מרידה במסורת שלה ובערכיה המקודשים. זוהר ואיינשטיין שחטו פרות קדושות ועשו את זה עם הרבה חן, עם הרבה כשרון, והצטיינו בכֵּנוּת, בישירות ובוטות.
צעירים ובני נוער הוקסמו מהאווירה החופשית, צחקו מהבדיחות והסצנות ההיתוליות, ואהבו את השירים. המבוגרים והשמרנים וכל מי שלא אהב את הסגנון הפרוע, השתאה לנוכח האומץ שלהם לייצר התרחשויות אמנותיות בלי מעצורים - עם גסויות מילוליות, מיניות פרועה, סמים קלים ואלכוהול.
50 שנה עברו מאז.
צעירי הדור ההוא כבר התבגרו, הקימו משפחות, התברגנו והתמסדו, ועדיין הם נזכרים בערגה בתוצרת המקורית, שסימלה את האופוריה השוררת באותם ימים בישראל.
אריק איינשטיין (מימין) ואורי זוהר
בשנים הפרועות של חבורת לול
"לול" התפרקה אחרי מלחמת יום כיפור, ושנים ספורות לאחר מכן הגיע הטוויסט הראשון בעלילה: אורי זוהר נשבה בקסמי הדת והחל לחזור בתשובה.
בדרכו המוחצנת, לא עשה את זה בסתר אלא בפומביות מוגברת ושיתף בתהליך את כלי התקשורת. הציבור החילוני בישראל הופתע: אורי זוהר ? הבליין פורק העול ושובר המוסכמות, חוצה את הגדר המפרידה בין דתיים וחילוניים ועובר לצד הדתי ?
אבל זה היה אורי זוהר. טוטאלי, ישיר, בוטה ומלא חן. גם כשהוא הולך למחוזות הכי שמרניים. דרכו אל "התשובה" פתחה את השער לתופעה חברתית שהלכה וצברה תאוצה – תופעת "החוזרים בתשובה" שתהיה לימים רחבת היקף ותגרוף מאות אלפי ישראלים.
ה"חזרה בתשובה" הפרידה בין אריק איינשטיין לאורי זוהר, באופן סופי.
אורי זוהר קיבל על עצמו אורח חיים חרדי, ונכנס בכל המרץ לתפקידו החדש - גידל זקן עבות, חבש כיפה שחורה ולבש חליפות בסגנון חרדי, ועבר להתגורר בירושלים בקהילה חרדית יחד עם אשתו וילדיו שהצטרפו אליו למסע החדש של חייהם. משם נשא נאומי הטפה דתית, שעשו רושם רב על ישראלים רבים, דתיים וחילוניים.
אריק איינשטיין נשאר בתל אביב, בירת החילוניות הישראלית, והתמקד בקריירה המוזיקלית שלו.
הפרידה מחברו הטוב ושותפו לדרך, הוציאה ממנו את השיר: "הוא חזר בתשובה" - שיר קינה לחבר יקר שהלך ממנו לעולמות אחרים.
השיר התנגן ברדיו פעמים רבות, וביטא תחושות של רבים בציבור החילוני בישראל שעקבו בעניין רב אחרי התהליך שעובר אורי זוהר. תחילה בהשתאות ובחוסר אמון. זה לא נראה להם הגיוני, והם היו בטוחים שאו...טו...טו יקומו בבוקר ויגלו שהיתה זו עוד מתיחה של אורי זוהר, אלוף נעוריהם. כשהתקדם בתהליך והראה להם שהוא לא צוחק, ההשתאות התחלפה במבוכה וחוסר נחת, שהלכו והצטברו לכאב חד בתודעה.
השיר של אריק איינשטיין ביטא גם עבורם את החלום ושברו. זו היתה קינה קולקטיבית של מיליוני ישראלים שעבורם אורי זוהר היה מוביל תרבות. במשך שנים הם סגדו ליצירתו הקולנועית, למהפכנות שלו, להומור הישיר והלא-מתייפייף, עד שניפץ להם את חלומות הנעורים.
והנה מגיע הטוויסט הבא בעלילה.
בתחילת שנות ה-80, אשתו הראשונה של אריק איינשטיין, אלונה, בתו של טייס ממייסדי חיל האוויר הישראלי, ונכדתם של מנהיגים ציונים חלוצים - הולכת בדרכו של אורי זוהר, חוזרת בתשובה ועוברת להתגורר בירושלים יחד עם שתי הבנות שלה ושל אריק.
הידיעה על כך לא משכה תשומת לב רבה מדי, ועניינה יותר את הקוראים האדוקים של מדורי הרכילות ואולי גם את אנשי חוג הסלבריטאים של הבראנז'ה התל אביבית מסביבת רחוב דיזנגוף ובתי הקפה שלה.
זמן קצר לאחר מכן, פרסמו כל כלי התקשורת בישראל את הידיעה כי אחת מבנותיהם של אלונה ואריק איינשטיין מאורסת לבנו הבכור של אורי זוהר.
זו כבר לא היתה ידיעה רכילותית אלא סיפור ישראלי מפתיע ומעורר עניין ציבורי.
בכל זאת.. החתן הוא הבן של אורי זוהר והכלה בתו של אריק איינשטיין. זה לא עוד חיבור של סלבריטאים בינם לבין עצמם אלא חיבור משפחתי בין עולמות חברתיים שונים ומקוטבים בחברה הישראלית.
אריק איינשטיין קיבל את הידיעה באיפוק. בדרכו הנונשלנטית. והגיע לחתונה המפוארת שנערכה בירושלים בנוכחות קהל רב משני העולמות. החתונה, נערכה במרץ 1985, ותועדה בסרטו הקצר של רנן שור "חתונה בירושלים". הסרט הוצג בפסטיבל הסרטים בחיפה באותה שנה, ומאוחר יותר שודר בטלוויזיה הישראלית וצבר רייטינג גבוה.
נראים בו חרדים רוקדים לצד חילונים, סלבריטאים אנשי "בוהמה" שמתחככים עם חובשי קפוטות ושטריימלים – גברים לחוד ונשים לחוד. כל מי שהיה נוכח שם היה צריך לצבוט את עצמו כדי להאמין שייקלע לאירוע ייחודי שכזה.
וזה עוד לא הכל.
ארבע שנים מאוחר יותר התהדק החיבור – בתו השנייה של אריק איינשטיין, התחתנה עם בנו השני של אורי זוהר. הבת, יסמין, שהיתה תינוקת כשאביה הפיק יחד חבריו בימי "לול" העליזים, חתמה באופן סופי את הקשר המשפחתי, ויחד עם אחותה הגדולה ושני האחים שנישאו להם – הניעו את אביהם עוד צעד אל ההוויה הישראלית, שפנים רבות לה.
הן הביאו לו נכדים רבים, והשלימו עוד חתיכה בפאזל הגדול של דמותו - צאצאיו נמנים על כמה מהזרמים שונים בחברה הישראלית: ילדים שנולדו לאבא אשכנזי ואמא מזרחית, והרבה נכדים שנמנים על החברה החרדית והציונות הדתית.
ורק ממרחק השנים אפשר להבין עד כמה אריק איינשטיין היה ארץ ישראל האמיתית. לא גיבור תרבות של ישראלים מהזרם המרכזי שלה, אלא סמל מייצג לישראלים מכל העדות והזרמים, כאלה ששרים את שיריו וגם כאלה שלא.
על כך ועוד, בפרק הבא:
זהו פרק אחד מתוך 8 פרקים בפרויקט שעוסק בעיצוב מחדש של המיתוס: אריק איינשטיין. לקריאת כל פרקי הסדרה ניתן להגיע בקישור הבא:
