Lost in Translation: The Israeli Essence
This section explores linguistic nuances and cultural idioms that are deeply rooted in the Israeli experience. Because these expressions are so tied to a specific time, place, and "vibe," they lose their true meaning when translated. To preserve their authenticity, we’ve kept this content in its original Hebrew. While most of our site is bilingual, some things simply have to be lived to be understood.
שוּשוּ
שם קוד ישראלי לעניינים שהשתיקה יפה להם, כולל אנשים ומאורעות.
השושואיסטים פעילים במוסד לתפקידים מיוחדים, בשב"כ, בסיירת מטכ"ל ויחידות סודיות בצבא, ובכל מיני מקומות שלא שואלים עליהם שאלות מיותרות. הם שושואיסטים ושושואיסטיות העוסקים בשושו. הם נראים כמוני וכמוך, ורק המוחצנים שבהם מוסיפים משקפי שמש שחורים ומפזרים רמזים עבים על דברים שלא הגיע הזמן לגלות.
מי שאומר לך שהוא שושואיסט קשה להאמין לו. כי האמיתיים פשוט שותקים. הם אנשי דממה. מוּכָּרִים רק למי שצריך לדעת, ומי שיודע - כבר מחכה להם, אחרי השחרור מהג`וב המסתורי, עם הצעת עבודה נחמדה כיאה למי ששרת את עמו בלי רעש וצלצולים.
השושו זלג גם לשפת הדיבור היומיומית של הישראלים. הנה כמה משפטים שנאמרים ככה...בין החבר'ה:
* "שמעת שההוא טס לחו"ל בשושו...כאילו מה ?! יש לו מאהבת שם ?"
* "ראית אותה ? זאתי מאחרת לעבודה ונכנסת בשושו, שהבוס לא ישים לב"
* "ההוא יושב ואוכל את הביסקוויט בשושו, עם פה סגור, שלא ישמעו אחרים ויבקשו ממנו"
עד שלהי שנות ה-60, השושו היה סלנג פנימי של העוסקים בעניינים שהשתיקה יפה להם. ב-1968 יצא לאור וזלג אל הציבור הישראלי בזכות שיר.
אז, התפרסם "שיר השושו" שכתב ירון לונדון, הלחין סשה ארגוב ושר קובי רכט. מילות השיר מספרות על איש "מוסד" אלמוני ומעלליו. המעבר בין בתי השיר הוא פזמון חוזר הכולל מילה אחת בלבד: שושו.
שיר השושו בביצוע קובי רכט, 1968
זהו חלק מפרויקט "כמוסת זמן ישראל 1948-2023".
מה היא כמוסת הזמן ?
לקט נבחר של 75 תמונות מצב ישראליות כאלה שהיו ועדיין כאן איתנו. כל אחת מהן שווה הגדרה מעודכנת עם כמה מילות הסבר יחד עם טיפ טיפה היסטוריה. ככה בקטנה - וכולן יחד נכנסות לתוך כמוסת הזמן וירטואלית שתישאר באוויר למען הדורות הבאים.
אפשר לראות מה נכנס אליה בהקלקה על הכמוסה.
